2017, מרב מיכאלי הציגה עמדה בפני פאנל אוסטרלי. היא טענה בפני הפאנל
"המשפחה הגרעינית כפי שאנו מכירים אותה היא למרבה הצער המקום הכי פחות בטוח לילדים"...."הנתונים מדברים על כל ילד חמישי שסובל מהתעללות"... "אני מאמינה שבמקום הנישואים המדינה צריכה להציע שני סוגים של הסכמים ברירת מחדל, אחד הוא משמורת ילדים. לילד יכולים להיות יותר משני הורים, הם לא חייבים להיות הוריו הביולוגיים בהכרח"... "ומישהו חייב הרי לקחת אחריות על הילד והוא צריך להיות מחויב לקריטריונים שעל המדינה להחליט עליהם"... מהון להון, עם שובה של מיכאלי מאוסטרליה לארץ, היא סחפה את הכנסת לחקיקת
חוק יסוד: ההורות הבטוחה, אשר עבר ברוב של 132 מתוך 120 קולות בכנסת,
חוק יסוד: ההורות הבטוחה הוא חוק תקדימי, אין כמותו בכל העולם, חוק מתקדם ומאד מאוד חכם. הוא קובע תקופת הסתגלות של הציבור למשך 3 שנים, בתקופת ההסתגלות ההורים הביולוגיים מגדלים את התינוק/ת בשנה הראשונה, ולאחר מכן הם עומדים בפני
ועדת ההורות הבטוחה אשר תחליט לאן מועדות פניו של התינוק, האם יגדל במקום הכי פחות בטוח לגידולו. זה יקרה בייחוד אם התינוק הוא חסון ושרירי ויכול לעמוד בהתעללויות, ואז עתידו הלוט בערפל יופקד בידי הוריו הביולוגיים, או שמא יגדל במקום בטוח הרבה יותר אצל זוג אחר במשמורת, או אולי במקום הרבה הרבה יותר בטוח, בכת עם שור הרבעה אחד והמון המון נשים.
למזלם של מירב וליאור אנחנו עדיין בתקופת המעבר ולכן לא עמדו בפני הוועדה בהגיעם ארצה, אך הם יעמדו בפניה בעוד מספר חודשים. חשוב לציין שבתום תקופת המעבר, דיוני הוועדה יתקיימו בבתי החולים והורים שלא יעמדו בסטנדרטים של המדינה לא ייצאו כלל עם התינוקות הביתה, ממש כמו ילדי תימן, רק בלי השקרים, ואשכרה על-פי חוק.
ומה יקרה בעוד כמה חודשים? איך יתנהל הדיון בוועדה? בואו ננסה לדמיין: אדוני מר שליין,
"במה אדוני עובד"? שואל חבר הוועדה
"אני סטנדאפיסט" עונה שליין,
"אז אתה בערב הרבה פעמים לא בבית ובבוקר אתה הרבה פעמים ישן"? שואל החבר
"כן" עונה שליין. ו
"אמא שלך ודאי באה הרבה לעזור על-מנת לשמור על הילד"? שואל חבר ועדה אחר.
"כמות הפעמים שאתה אדוני היית בבית שלי היא בדיוק כמות הפעמים שאמא שלי הייתה בבית שלי, אפס". חברי הוועדה מתלחששים, היו"ר מניף ידו באכזבה
"אתך סיימנו, בוא נעבור לגברת אולי היא תציל את המצב". "גברתי, במה את עוסקת"? שואל היו"ר
"אני חברת כנסת, אני הייתי המנוע מאחורי החוק שמכוחו הוקמה הוועדה", עונה מיכאלי.
"וכמה שעות יש לך לתינוק בשבוע? את יודעת הרי יש לך בעל סטנדאפיסט השעות שלו והשעות של תינוק לא בדיוק מתאימות" שואל היו"ר
"אני לא חושבת שילד צריך שעות, ילד צריך חופש הרבה חופש על-מנת להתפתח". חברי הוועדה מתלחששים... יוצאים למספר דקות, וחוזרים להקראת החלטתם:
היו"ר מקריא את החלטת הוועדה: ועדת ההורות הבטוחה על-פי חוק יסוד: ההורות הבטוחה ועל-פי כללי הכשירות שבתקנות מחליטה בזאת שהילד XXX בנם של YYY ו ZZZ יגדל במשמורת של לכל היותר תריסר הורים, ולא בבית הוריו הביולוגיים. ההורים הביולוגיים ישלמו לקופת המדינה סך של 4,500 שקלים בכל חודש למחייתו של הילד (צמוד למדד יוקר הילודה). על ההורים הביולוגיים להכין לילד מזוודה קטנה, ומחר בשעה 14:00 תגיע לביתם פקידת הסעד במונית לקחת את הילד. הילד יועבר למדור זמני ותוך חודש לכל היותר יימסר להורי המשמורת. להורים הביולוגיים תהיה זכות לבקר את הילד אחת לחודש כאשר הם יוצגו ויציגו עצמם כדודים מדרגה שניה לילד. על החלטת הוועדה ניתן לערער לבית המשפט העליון על-פי החוק. ראוי לציין שזו לא בושה, מאז נחקק החוק המתקדם והליבראלי הזה, למעלה מחמישים אחוז מההורים הביולוגיים נאלצו למסור את ילדיהם. יתרה מכך מאז נחקק החוק המהפכני הזה, הבעלות על הילדים יצאה מרשות ההורים ועברה לרשות המדינה, כך נאה וכך יאה למדינה אירופית מתקדמת. חומר לתוכנית עובדה נוספת? ימים יגידו!