שיהיה ברור: רוסים רבים תומכים במלחמה וחלק ניכר מהם אינם ערים לברוטליות הרוסית משום שהם ניזונים בלעדית מאמצעי התקשורת הממלכתיים. אבל אחרים נוהרים למקומות כמו איסטנבול, אשר כמו ב-1920 היא גן עדן למהגרים. טורקיש איירליינס המשיכה לטוס למוסקבה, ויחד עם חברות אחרות – מספר הטיסות מבירת רוסיה הגיע לעיתים ל-30 ביום. כמו לפני למעלה מ-100 שנה, גם כעת דור של רוסים מתמודד עם הצורך להתחיל מאפס במדינה זרה. וכולם ניצבים בפני מציאות בה הם נתפסים כנציגים של מדינה המנהלת מלחמה תוקפנית, למרות שרבים מהם טוענים שהם מתנגדים לפוטין כל ימיהם.
20,000 רוסים עברו לגאורגיה מאז פרוץ המלחמה, והם נתקלים באווירה עוינת, גרפיטי אנטי-רוסי והערות עוינות במדיה החברתית. רבים מתושבי גאורגיה רואים הקבלה בין הפלישה כעת לאוקראינה לבין הפלישה לארצם ב-2008. בעוד הרוב מקדמים בברכה את המהגרים, חלקם אינם מבחינים בין הרוסים שברחו מרוסיה מסיבות ביטחוניות או מוסריות לבין אלו התומכים בפוטין. הבנק המרכזי של גאורגיה דרש מן הבאים לחתום על גינוי לפוטין ועל הכרה בכך שהוא כבש חלקים מהמדינה – דרישה בעייתית מבחינת מי שמקווה לחזור לרוסיה. בארמניה, אליה מגיעים כמה אלפי רוסים מדי יום, הבאים אומרים שהם זוכים ליחס טוב יותר.
פולינה בורודינה, מחזאית בת 31, הגיעה לאיסטנבול לפני עשרה ימים וכבר הספיקה להזמין סיכות בדגל אוקראינה עבור חבריה הרוסים. לדבריה, זהו חלק מן המאמץ שלה לנתק את הזהות הרוסית מפוטין; טבעי שהאוקראינים ישנאו את כל הרוסים, אך חשוב שבמערב יבחינו ביניהם, היא מסבירה. רוסים גולים אחרים מנסים לארגן סיוע הדדי ולהתמודד עם הרגשות האנטי-רוסיים. העיתונאי דמיטרי אלשקובסקי וכמה מחבריו מארגנים את מה שקרוי "OK Russians" כדי לסייע למי שרוצים או נאלצים לעזוב וכדי לייצר תכנים באנגלית וברוסית.
מיכאיל חודורקובסקי, איל נפט לשעבר שעבר עשר שנות מאסר ברוסיה, מממן פרויקט בשם Kovcheg ("הקשת") המספק מגורים באיסטנבול וביֶרֶבָאן (בירת ארמניה) ומאתר פסיכולוגים שיספקו תמיכה נפשית. מאז החל המיזם לפני חמישה ימים, הוא קיבל 10,000 פניות. ארינה לובנובסקיה, שהייתה מנהלת השיווק בחברה לבינה מלאכותית, השיקה בטלגרם קבוצת צ'אט על הגירה; היא התחילה עם עשרה משתתפים וכיום יש למעלה מ-106,000.
עזיבת הכל מאחור גורמת סבל מיוחד, מדגיש הטיימס – לצד רגשי אשמה על כך שאולי לא עשו די הצורך כדי להיאבק בפוטין. אָלֶבְטינָה בוֹרוֹדוּלינה, אנתרופולוגית בת 30, הייתה אחת מ-4,700 מדענים שחתמו על מכתב גלוי נגד המלחמה. כאשר הלכה עם חברים במרכז מוסקבה ואחד מהם הוציא תיק עליו נכתב "לא למלחמה", הוא נעצר מיד. בורודולינה טסה לאיסטנבול ב-3 במרס, פגשה רוסים הסבורים כמותה וכעת פעילה בקבוצת Kovcheg כדי לסייע לגולים אחרים.