אחד עשר נשיאים יהודים כיהנו בעת החדשה בתפקידי נשיא מדינה כלשהי על פני הגלובוס, לא כולל מדינת היהודים שמצויה מבחינה זו בקטגוריה אחרת. אבל מי זוכר את שמותיהם? מי שמע על רות דרייפוס שהייתה נשיאת שווייץ (1999)? או על נשיא גאורגיה בשנים 2003-4 זוארב ז'ווניה? או הנשיא היהודי בלטביה, אגילס לויטס, המכהן עד עצם היום הזה מאז יולי 2019?
הנשיא היהודי היחיד בעולם, ששמו מוּכּר לכל צרכן תקשורת בעולם, הוא נשיאה היהודי של אוקראינה, וולודימיר זלנסקי. גיבור-על בקנה מידה עולמי, בזכות התגרותו הנועזת בדב הרוסי.
שר ההיסטוריה בוודאי מחייך נוכח הסיטואציה העולה על כל דמיון: דווקא יהודי, בן העם שמיליון וחצי מבניו נשחטו בימי השואה על אדמת אוקראינה, ועוד 1.5 מיליון נטבחו במיתות משונות ואכזריות לאורך אלף שנת היסטוריה בידי האנטישמיות האוקראינית, הוא הוא נשיא המדינה הזו, והוא המנהיג היהודי המפורסם ביותר בעולם.
דא עקא, שזלנסקי אינו ממש יהודי. נכון שמבחינה הלכתית וביולוגית, הוא יהודי כשר. אבל בזה תמה יהדותו. יהודי שיש בו תודעה לאומית יהודית, איננו מתחתן עם אישה לא יהודיה (במדינה שיש בה לפחות 100 אלף יהודים כשרים). נישואיו ב-2003 לאדריכלית אולנה זלנסקה לבית קיאשקו, היוו מתן גט כריתות ליהדות. ילדיהם, אולכסנדרה בת ה-17 וקירילו בן ה-9, הם גויים גמורים. כך נקטעה השושלת שנמשכה במשפחתו מאז ימי אברהם אבינו לפני למעלה מ-3,500 שנה. כך נראית התבוללות. אמר פעם יהודי חכם, ד"ר יוסף בורג, שבעולם המודרני חל מהפך מדהים: פעם נחשב ליהודי כל מי שהוריו יהודיים; היום נחשב יהודי רק מי שילדיו יהודים. וילדיו של זלנסקי אינם יהודים, למרבה הצער.
כיום יש לזלנסקי וממשלתו דרישות ממדינת ישראל. אבל איפה הם היה כשמדינת ישראל נזקקה לעזרתם? לא הצלחנו לאמת ידיעה שמתרוצצת ברשתות ולפיה הייתה אוקראינה עקבית בהצבעותיה באו"ם נגד ישראל: 35 פעם הצביעה נגד ישראל ו-4 פעמים נמנעה, ללא הצבעת תמיכה אחת. אבל כן הצלחנו להיזכר במדיניות האנטי ישראלית של אוקראינה בכל הפורומים הבינלאומיים. כך למשל, פירסם משרד החוץ בקייב ב-25 בנובמבר 2016, הודעת גינוי חריפה ביותר נגד "מדיניות ההתנחלויות של ישראל", ואף ביטל את ביקורו בישראל של ראש הממשלה דאז ולודימיר גרויסמן, אף הוא יהודי וצאצא לניצולי שואה. והיו עוד הצבעות אנטי ישראליות, אך מעולם לא פרו ישראליות נטו.
זהות יהודית
ולמרות הימצאותו של זלנסקי בלשכת הנשיאות כמעט 3 שנים, ולפניו ראש ממשלה יהודי שכיהן בקייב 3 שנים, עדיין מפארים את כיכרות אוקראינה פסלי הנצחה והערכה לגדולי הצוררים חמלניצקי, ז'לזניאק, פטליורה וּבנדרה, שידיהם מגואלות בדם מאות אלפי יהודים אומללים, חפים מפשע. אפילו המדליות שזלנסקי מחלק לחייליו, נושאות דיוקנאותיהם של פריצי-חיות נאלחים אלה.
זלנסקי, המנהיג היהודי הַמּוּכָּר ביותר כיום בעולם, עקף את בנימין נתניהו, נפתלי בנט, חיים הרצוג. הרב יהושע פפר, עורכו של העיתון החרדי האינטרנטי, המרתק והדעתני 'צריך עיון', טען בעיתונו השבוע שלא זו אף זו: זלנסקי הוא המנהיג היהודי המוביל בעולם מאז אסתר המלכה, אבל במהופך: אסתר, גם במצב של גלות, הייתה מוכנה להקריב את חייה על מזבח יהדותה ועמה, ואילו זלנסקי מציג תמונת מראָה הפוכה: הוא מוכן להקריב חייו על מזבח אוקראינה. פפר: "בשעה שקיימת ריבונות יהודית בארץ ישראל, הפך זלנסקי לגיבור אוקראיני, במחיר של עזיבת העם היהודי".
הניגודיות המרתקת שבין זלנסקי שנטש את עמו אבל מצהיר על יהדותו, לבין אסתר המלכה שדווקא הסתירה את יהדותה, אבל מעולם לא נטשה את לאומיותה, מחייבת הרחבה. הרב פפר: "סיפורה של אסתר הוא סיפור של עם ישראל בגולה. סיפורה מתחיל עם זהות יהודית חלשה שמעמיד אותה בסכנת הכחדה, ומסתיים בגבורה של חיבור לעמהּ ועשייה הרואית למען הצלתו... "הנשיא זלנסקי מהווה תמונת מראה מדויקת. בניגוד לאסתר שאינה מגדת את עמהּ ואת מולדתהּ, אין לו כל בעיה להכריז על עצמו כיהודי אוקראיני. הדבר אינו גורר שום שנאה אליו מאת האומה המקומית, אך אין זה אלא משום שבעידן הלאומיות היהודית [כלומר, קיומה של מדינת הלאום ישראל], הזהות היהודית שלו התרוקנה מתוכן. "אסתר הופכת לגיבורה של העם היהודי, ואילו זלנסקי, בימים האלה, הופך לגיבור העם האוקראיני. אסתר, בעידן גלות, יודעת לעורר את הלאומיות היהודית המדוכאת. זלנסקי, בסוף עידן הגלות, יודע לעורר את הלאומיות האוקראינית".
מכאן מגיע הרב פפר למסקנה מפתיעה: בזמננו, כשזכינו לעצמאות מדינית, כל יהודי נאמן קודם כל למדינה היהודית (כולל אגב, להבנתו, כל הציבור החרדי, חרף הסתייגויות כאלה ואחרות). מכאן הבעייתיות המהותית בכהונת יהודי כראש מדינה זרה: יהודי שעומד בראשה מוותר למעשה על לאומיותו היהודית. וזה בדיוק מה שקרה לזלנסקי. בניגוד לאסתר שבזמנה לא התקיימה מדינת לאום יהודית, הנה בזמננו קיימת, בחסדי שמים, מדינת לאום יהודית. משוויתר עליה זלנסקי, הוא ויתר במשתמע גם על לאומיותו היהודית, ונשאר אוקראיני מלא-מלא. ממש תמונת ראי הפוכה לאסתר המלכה.