קשה לעכל את המתרחש כאן בימים האחרונים. רוצח ערבי ועוד רוצח ערבי ועוד רוצח ערבי. הערבים המתועבים משילים את תחפושות ה"ערבי המתון" ו"שוחר הדו-קיום" ומתנפלים בתאוות רצח על אזרחים תמימים. מסע רצח מתוזמן ואכזרי המפיל בנו חללים ומעמיק את פצעי השכול. עד מתי? הפתרון לאסונות הולכים ומתגברים ידוע ומוכר. אומר משהו שבערוצי "התקשורת" "הישראלית" לא יעבור בהיותו נעדר תקינות פוליטית - הערבים מבינים כוח!! רק כוח שיופעל בצורה לא מידתית יביא לחיסול הטרור הערבי. אם לא לחיסול, בוודאי להפחתה עד כדי צמצום לממדים אפסיים.
מנין אני יודע שהערבים מבינים רק כוח? מהתבוננות בהיסטוריה. כאשר אנחנו תקיפים ו"אכזריים" הערבים מרכינים ראש מפני הריבונות המופגנת על-ידי כוח הזרוע. כאשר אנו מתנהגים בחולשה הרוצחים הערבים צמאי הדם מתנפלים עלינו בתאוות רצח. בל תטעו. הערבי הרוצח בפוטנציה נמצא בכל מקום. זה העובד באתר בניה סמוך למקום מגורינו, זה העובד בחברת בזק, זה העובד כאח בבית החולים ואפילו זה העובד במשטרת ישראל. האויב הערבי מעולם לא השלים עם קיומנו כאן והשילוב של חלומות השיבה עם האכזריות הנודעת של אוחזי הפגיון מהמזרח, בתוספת הסתה והכוונה מהאימאמים במסגדים, מהמנהיגים של התנועה האיסלאמית וממנהיגים "פוליטיים" - כל אלה כדלק המלבה את השריפה.
את מי שמבקש לתעתע בנו באמירת השקר לפיה רוב הערבים שוחרי דו-קיום ושלום (נפתלי בנט בישר לנו בעבר הקרוב שתשעים ותשעה אחוזים מערביי ישראל נאמנים למדינה!!) אפנה למחזות החוזרים על עצמם (גם בערב קשה זה) - תהלוכות שמחה של ערבים, אגב חלוקת דברי מתיקה לעוברים ושבים, כדי לחגוג את רצח היהודים. בעבר הרחוק עת יצא אריאל שרון עם יחידת מאה ואחת לפעולות התגמול על-מנת לבצע הרג ושמד בפורעים ערבים נכנס ברוצחים פחד גדול והארץ שקטה. כאשר פעלנו בכוח והיינו היוזמים נחלנו ניצחונות סוחפים - הדוגמה הבולטת היא מלחמת ששת הימים כמובן. אחרי מלחמת ששת הימים יכול היה צנחן ישראלי להלך ברחוב בעזה ובראות אותו הערבים נסו מפניו ופינו לו את הדרך. ואילו היום חיילינו ממוגנים ומתמגנים עוד, נעים ברכבים עם סורגי ברזל, מתחבאים מאחורי בטונדות כבדות, לעתים נסים בפני זורקי אבנים ועוד הביזיון גדול (כמובן שלא באשמתם כי אם באשמת קובעי המדיניות...).
ומה עושה ממשלת ישראל בשנים האחרונות? גם לפני ממששת המנדטים של בנט? מבליגה על שיגור אלפי טילים מעזה. מעבירה לרוצחי החמאס מאות מיליוני דולרים. נמנעת מאכיפת החוק כאשר מדובר בערבים (בבניה לא חוקית ועוד נושאים רבים). מתרפסת ומתחנפת בפני מנהיגי הערבים במטרה מוצהרת "לקנות שקט" ומגבילה את חופש התנועה והפולחן הדתי של יהודים ומנגד מקיימת מדיניות מרחיבה ביחס לערבים. מסרסת את יכולת חיילינו להגיב בהוראות פתיחה באש מגבילות, מעמידה חיילים שירו לחקירת מצ"ח ופוגעת במורל הלוחמים וביכולת ההכרעה של חיילינו בעת עמידה מול האויב. בני גנץ משחר פניו של עבדאללה, עמר בר-לב מלין על "אלימות המתנחלים", ראש הממשלה עסוק בהישרדות פוליטית ועושה הכל על-מנת לכלות פניו של מנסור עבאס מהתנועה האיסלאמית.
ניתן לומר שלשיא ההפקרות הביאה אותנו הממשלה לפני שנה כאשר מרי אזרחי של הערבים בארץ ישראל נתקל בחוסר אונים ויחס מופקר מצד כוחות הביטחון. אלה פעלו (על-פי הוראה מלמעלה) להתנכל ליהודים המותקפים! סדום זה כאן! למערכת המשפט חלק באסון. שמעתי כרגע שהרוצח שטבח ביהודים בבני ברק הערב היה בעבר בכלא הישראלי שם היה אסור במשך חצי שנה עד ששוחרר. לו היה במאסר עולם - היה הרצח הערב נמנע! התנהלות כזו של מערכת המשפט אינה נדירה ויחס סובלני בלתי נסבל מוענק כעניין שבשגרה לרוצחים הערבים, הנאצים המודרניים של העת הזו.
הפתרון יופיע רק כאשר תשנה ההנהגה כולה את הנהגותיה הרופסות והכנועות. הפעלת כוח רב באופן לא מידתי, שינוי תפישתי עמוק, הכרה בצורך במלחמת חורמה בלתי מתפשרת נגד הרוצחים, חתירה לניצחון, מיגור האויב והשמדתו - רק אלה יקרבו יציאה מהמצב האסוני המתהווה כאן מזה שנים. ייתכן שהגיע הזמן למבצע דמוי חומת מגן, הפעם ביישובים הערבים בתוככי הקו הירוק. בידוע שעשרות אלפי כלי נשק מוחזקים באופן לא חוקי על-ידי ערבים. לפיכך, הצהרות גורמי הביטחון על איסוף "מוצלח" של עשרות ואף מאות כלי נשק כאלה (מאז הקמת הממשלה) מהווה עלבון לאינטליגנציה וראיה נוספת לחידלון המתמשך.
הערבים המתגוררים בארץ ישראל צריכים להביא בחשבון שאם המרידה שלהם במדינה לא תיפסק כי אז הם צפויים לגורל מר שינתק אותם מחמודותיה ומשמניה של מדינת היהודים בה הם זוכים לאיכות חיים נדירה (לעומת אחיהם בעולם הערבי). במקרה קיצון בו יחשוף הגיס החמישי הערבי את פרצופו ואת טלפיו בלחימה גלויה נגד חיילינו ומוסדות השלטון או אז תצטרך ישראל להשלים את המלאכה בה התחלנו במלחמת השחרור ולהעביר אל מחוץ למדינתנו ערבים רבים, אולי את רובם. אין זה הזמן להתחשבנות פוליטית. אומר רק כי ממשלה שבראשה עומד מנהיג מפלגה עם ששה מנדטים, הנאלץ לשתף פעולה עם מפלגה אסלמית ערבית, עם השמאל הקיצוני ההזוי ועם גורמים פוסט ציוניים ואנטי יהודים, ממשלה כזו תתקשה מאוד לבצע את הנדרש.
