למרות האזהרות שהשמיעה מוסקבה וההיערכות המוקדמת של הכוחות הרוסים על גבולות אוקראינה, הפלישה הרוסית תפסה את העולם בהפתעה מסוימת, אם כי נטען, כי לפחות סין ידעה מראש על הכוונות הרוסיות. כשבועיים לפני הפלישה אירח שי ג'ינפינג את ולדימיר פוטין, בחסות אולימפיאדת החורף שנערכה בבייג'ינג. מופע האחדות הותיר במערב רושם של ציר חדש, המתהווה אל מול ארה"ב.
בשונה מהטענות לפיהן שי ביקש/דרש מידידו הטוב פוטין לדחות את הפלישה עד לסיום האולימפיאדה, כיום ההערכות הן, כי סין לא ידעה על הכוונות הרוסיות, בוודאי לא במלואן. יתרה מכך: נראה שבייג'ינג שגתה בהערכתה את המצב גם לאחר פרוץ המלחמה, ובעוד על הקרקע התותחים רועמים, סין מצאה עצמה בעיצומו של מאבק משל עצמה, על מעמדה כמעצמה אחראית, על המשך יחסיה עם אירופה וארה"ב, וחשוב מכל - על מעמד המפלגה הקומוניסטית השלטת בקרב הציבור הסיני.
ואכן, המלחמה העמידה את סין במצב בעייתי. מחד-גיסא, זה לא מכבר חתמו נשיאי סין ורוסיה על הסכמים בשווי של 117.5 מיליארד דולר לאספקת גז ונפט במשך 25 שנים ויותר, תוך הצהרה על "ברית ללא גבולות", שעיקרה התנגדות לארה"ב. מאידך-גיסא, רוסיה הפרה ברגל גסה עקרונות סיניים מוצהרים, ביניהם שמירה על ריבונות ושלמות טריטוריאלית ואי-התערבות בענייניה הפנימיים של מדינה אחרת.
אם תצא בייג'ינג נגד מוסקבה לצד המערב, היא תתקשה להסביר את השינוי בקו הלוחמני שהיא מובילה נגד ארה"ב, לצד טיפוח רגשות לאומניים בקרב תושביה. אם תתמוך ברוסיה, תסכן את יחסיה החשובים עם אירופה וארה"ב וכן את מיתוג מעמדה כמעצמה אחראית שמקדמת שלום בעולם. במיוחד חוששת המפלגה הקומוניסטית של סין מסיכון מעמדה בבית.
6,000 אזרחים סינים, רבים מהם סטודנטים, נלכדו באוקראינה לאחר שממשלתם לא קראה להם להתפנות מבעוד מועד. רק יום לאחר הפלישה קיבלו האזרחים הלכודים הנחיה להתפנות ולתלות על רכביהם דגל סין, בתקווה שצעד זה יסייע להם לצלוח בשלום את ההפצצות על שיירות הפליטים. מהר מאוד גילו הסינים הלכודים, כי לא זו בלבד שהדגל אינו עוזר, אלא הוא אף מזהה אותם כאזרחיה של מדינה התומכת באויב הפולש. לפחד ולבלבול מהמלחמה התווספו עתה חששות מפני האזרחים האוקראינים, שלא הסתירו את חוסר שביעות רצונם מהצהרות בייג'ינג.
תלאותיהם של הסינים הלכודים באוקראינה לא הסתיימו כשהצליחו לעבור את הגבול, שכן שם מצאו שמדינתם העמידה לרשותם טיסות חילוץ, אך גובה עליהן מחיר גבוה. את הפחדים, התלאות והכעסים מהמצב מעלים הפליטים הסינים לרשתות החברתיות בארצם. חלקם תהו כיצד שולחת מדינתם סיוע הומניטרי של מיליוני דולרים למדינות אחרות, בעוד אינה דואגת לאזרחיה שלה בעת משבר. אחרים ביקרו בגלוי את הממשלה בבייג'ינג, שלא יעצה לאזרחיה לעזוב לפני פרוץ המלחמה. אומנם לעת עתה, הצנזורה הסינית מצליחה להשתלט על הקולות הללו, אך האירוע כולו פוגע בבטן הרכה של המפלגה הקומוניסטית, החוששת מאוד ממחאה ציבורית.