משפט בודד קבור בתוך 421 עמודים של מסמך משפטי ומתייחס אגב אורחא לפגישה במסעדה בז'נבה, בה שני אנשי עסקים פטפטו על "יאכטה שניתן למר פוטין". משפט זה – בפסק דין של בית משפט בלונדון בשנת 2010 בסכסוך על חברת ספנות – הוא התייחסות פומבית נדירה לנכסי יוקרה שבבעלות ולדימיר פוטין. המסמך מספק גם רמז מדוע כה קשה לקשר במישרין את נשיא רוסיה לעושרו הנטען: היאכטה "אולימפיה" מנוהלת בידי חברה בקפריסין, ולפי רישומיה הבעלים הוא ממשלת רוסיה.
במשך זמן רב נקשרו נכסים מנקרי עיניים רבים לפוטין, בעוד רשמית הם שייכים למדינה – עדות לערבוב בין האינטרסים הפרטיים של הנשיא ומקורביו לבין אלו של רוסיה, מציין ניו-יורק טיימס. הרשימה כוללת אתר נופש ענק, צי של מכוניות יוקרה, מטוסים מפוארים ויאכטות נוספות. ספק אם העיצומים שהטילו ארה"ב ובעלות בריתה ישפיעו על פוטין, שמעולם לא נקשר אישית לעושר זה. רבים מהנכסים שנקשרו בתקשורת לו ולמקורביו מצויים רשמית בידי המדינה ולכן מחוץ להישג ידו של המערב.
כדי לתפוס את נכסיו של פוטין יש צורך להטיל עיצומים על כל ממשלת רוסיה – ומובן שאין אפשרות לעשות זאת, משום שהמשמעות תהיה למשל לחסום לחלוטין את גזפרום שהיא ספקית מרכזית של גז טבעי לאירופה. עם זאת, ייתכן שחברה זו עצמה מחביאה חלק מעושרו של פוטין. למרות שנדל"ן יוקרתי אינו קשור בצורה כלשהי לפעילותה, היא בנתה מעון נופש ממנו נהנה פוטין בהרי אלטאי שבסיביר.
מי שהיה סגן ראש הממשלה והפך למבקרו של פוטין, בוריס נמצוב, הזכיר מעון זה בדוח משנת 2012 ובו תיאר 20 נכסים שלטענתו שייכים לנשיא, לצד עשרות מטוסי יוקרה, ארבע יאכטות ו-11 שעונים בשווי 700,000 דולר, שלטענתו נרכשו כולם בכספי הציבור. נמצוב נרצח בירייה בצווארו בשנת 2015, כאשר חצה גשר ליד הקרמלין. פרסומים של כלי תקשורת עצמאיים ושל מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני הפכו את עושרו של פוטין לסוד גלוי, למרות שהקרמלין מתעקש ששכרו הוא 140,000 דולר בשנה ובבעלותו רק דירה קטנה במוסקבה. אבל בתגובה לדוח נמצוב אמר דוברו, כי הוא משתמש במעונות וכלי רכב של המדינה "בהתאם לחוק".