כפי שהערכתי, פינלנד ושבדיה צפויות להאיץ את תהליך בקשת ההצטרפות שלהן לברית נאט"ו, וזו תתרחש ככל הנראה מהר ממה שחשבו, אפילו עד תחילת יולי. היום אירחה בשטוקהולם ראש ממשלת שבדיה, מגדלנה אנדרסון, את עמיתתה הפינית, סאנה מארין, כדי לדון במצב הביטחון האיזורי בעקבות המלחמה.
בסיום הפגישה ערכו השתיים מסיבת עיתונאים שבה אמרה מארין כי אין בכוונתה לתת לוח זמנים להחלטה אם פינלנד תצטרף לנאט"ו, אך עם זאת אמרה שההחלטה היא בעוד שבועות, לא חודשים. ראש הממשלה אנדרסון ציינה ששבדיה לא תמהר לקבל החלטה, אך הערכת המדינה לגבי המצב הביטחוני תהיה יסודית ומועילה.
על-פי העיתון השוודי SvD בכוונת שבדיה להגיש את בקשת ההצטרפות שלה במהלך פסגת נאט"ו שתתקיים במדריד ב-29 ביוני. נראה שההחלטה בשטוקהולם ובהלסינקי כבר נפלה, ובכוונת השתיים להצטרף לנאט"ו. כעת רוצות ההנהגות לאפשר קיומו של דיון ציבורי בסוגיה, וזו גם אחת הסיבות שראש ממשלת פינלנד לא מכריזה באופן חד-משמעי כבר על ההצטרפות, למרות שעקרונית ההחלטה התקבלה.
היום הושלמה הכנתו של נייר עמדה של ממשלת פינלנד הבוחן את "השינויים המהותיים בסביבה הביטחונית באירופה בעקבות מלחמתה של רוסיה באוקראינה". המסמך הזה יועבר לוועדות החוץ והביטחון בפרלמנט בהלסינקי, ובשבוע הבא צפוי להתקיים בפרלמנט דיון פומבי בסוגיה, דיון שלהנהגה חשוב מאוד שיתקיים.
שלא כמו פינלנד, החולקת עם רוסיה גסול משותף וארוך של 1,340 ק"מ, לשבדיה אין גבול משותף עם רוסיה, אך האי גוטלנד, השוכן אסטרטגית בים הבלטי, חשוף למהלכים צבאיים אפשריים של רוסיה. תוקפנותה של רוסיה גרמה לשינויים דרמטיים בתפיסת הביטחון הפינית וגם בזו השבדית, והתוצאה של השינויים הללו תהיה ככל הנראה הצטרפות של השתיים לנאט"ו עד סוף הקיץ, גם אם הן לא יצטרפו במשותף וכל אחת תנהל את התהליך באופן עצמאי. עבור רוסיה זו כאמור מכה אסטרטגית של ממש.
