שויו גדל בסמוך לגבול מונגוליה; אביו היה עורך עיתון ומזכיר המפלגה הקומוניסטית האיזורית, ואילו אמו הייתה פקידה בתחום החקלאות. כאמור, שויו הוא מהנדס בהכשרתו ואת הקריירה שלו החל בפרויקטים בסיביר. לאחר מכן התקדם במפלגה הקומוניסטית וב-1990 עבר למשרד הבינוי במוסקבה. באותה עת – אחרי התאונה בצ'רנוביל ורעידת האדמה בארמניה – הבינה הממשלה שיש צורך בסוכנות מקצועית לטיפול באסונות. שויו הופקד על מה שהפך למשרד למצבי חירום, ואחרי נפילת בריה"מ קיבל את האחריות על כוחות ביטחון חמושים.
כאשר עיתונאים לצידו, הקפיד שויו להופיע במשך שנים בכל זירת אסון משמעותי, ובנה לעצמו תדמית של גיבור בימי ממשל ילצין. עד היום הוא מדורג באופן עקבי אחרי פוטין בכל משאל הבוחן את האמון של הרוסים במנהיגיהם. במקביל החל פוטין לטפס במעלה השלטון ולאייש את המשרות הבכירות בעמיתיו מן הקג"ב ומסנט פטרסבורג. שויו לא השתייך לשכבות אלו והבטיח את מעמדו בחנופה: הוא העניק לפוטין כלב שהתחבב עליו במיוחד, הדריך אותו בטיולים בסיביר הפראית וסייע לו ביצירת פולחן האישיות שלו בתמונותיו בטבע.
מינויו של שויו לשר ההגנה שימח את הגנרלים, אשר רצו להיפטר מקודמו הרפורמטור שהסתבך בפרשיית שחיתות, מציין הפוסט. הם קיבלו מה שרצו: חזרה למודל הסובייטי, בו הצבא חזק יותר מן האזרח המופקד עליו ולמעשה מנהל את עצמו. כך נוצר המצב בו הגנרלים מוציאים כסף על ציוד יקר, אך לא משקיעים כסף וזמן בהכשרת החיילים האמורים להפעיל אותו – ואת התוצאות רואים כעת באוקראינה.
גם משפחתו של שויו נהנית ממעמדו. בשנת 2015 חשף מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני מעון דמוי פגודה ליד מוסקבה, על קרקע שלכאורה הוענקה לקסניה שויו, בתו הצעירה של השר, כאשר הייתה בת 18. כעת, בגיל 31, קסניה שולטת בחברת השקעות שקיבלה חוזים ממשלתיים במיליוני דולרים.
בחודשים שקדמו לפלישה הכשיר שויו את הקרקע לקראתה. הוא השמיע טענות כוזבות לפיהן ארה"ב מכינה מתקפה כימית במזרח אוקראינה, ושלושה ימים לפני הפלישה טען – שוב בצורה כוזבת – שאוקראינה עומדת לתקוף את רוסיה ושהיא עומדת על סף הצטיידות בנשק גרעיני. אבל מיד לאחר שהחלה המתקפה הרוסית, שויו נעלם. פוטין הורה בפומבי לפרקליטות לבדוק את כשלי ההצטיידות, מה שהגביר את ההערכות בדבר טיהור בצמרת.
כאשר שויו לבסוף הופיע בציבור, טען הקרמלין שהוא פשוט היה עסוק. ב-29 במרס טען שויו שרוסיה השיגה את מטרותיה הראשוניות העיקריות וכעת תתמקד ב"שחרור" אזור דונבס – למעשה נסיגה לאחר כשלונות משפילים בשדה הקרב. כאשר הופיע בקרמלין ב-21 באפריל בחליפה שחורה, כמו פוטין, הוא קיבל פקודות לכבוש את מריופול. התמונות הראו שפוטין מתייחס אליו ביד רכה ואינו מתכוון להעניש אותו בפרהסיה. פוטין עשוי לחפש שעירים לעזאזל, אבל לא לפני שהמלחמה תסתיים. ואז עשויה נאמנותו הארוכה של שויו לעמוד לזכותו: פוטין בדרך כלל שומר על אנשיו.
