שר החוץ הליטאי, גבריאלוס לנדסברגיס, התייחס אמש למלחמה באוקראינה ולכישלונות הצבאיים של רוסיה בצל מצעד יום הניצחון שהתקיים אמש במוסקבה ואמר לסוכנות AP בין השאר ש"פוטין פצוע" עלול להיות מסוכן פי כמה, ושהדרך היחידה להתמודד עם האיום הרוסי היא להוריד את פוטין מהשלטון. הוא הוסיף: "מנקודת המבט שלנו - עד שהמשטר הנוכחי לא יירד מהשלטון - המדינות סביב רוסיה נמצאות בסכנה. לא מדובר רק רק בפוטין אלא במשטר כולו. אתם יודעים, פוטין אחר עלול לעלות במקומו". וזו נקודה חשובה שכדאי מאוד להתעכב עליה קצת. גם אם נניח למשל לצורך העניין שפוטין יסתלק מחר, למשל מסיבות בריאותיות (האיש יהיה בן 70 באוקטובר ובשנה האחרונה נראה הרבה פחות טוב מבעבר), זו תהיה טעות קשה להניח שיורשו יהיה טוב ממנו, או שרוסיה תנצל את הרגע הזה ותצעד לעבר עתיד דמוקרטי משגשג ומלבלב. הסיכויים שזה יקרה - קטנים מאוד. אז מה כן? בהקשר הזה שווה להעלות את שמו של מי שמוזכר לא אחת כיורשו האפשרי של הנשיא פוטין בבוא היום - זהו ניקולאי פלטונוביץ' פטרושב, המכהן מזה 14 שנים כמזכיר ה-13 של מועצת הביטחון של רוסיה. הוא מבוגר מפוטין בשנה וארבעה חודשים, איש ביון בהכשרתו כמובן, שהחליף את פוטין ב 1999 בתפקיד ראש "שירות הביטחון הפדראלי" הרוסי, הפ.ס.ב (ФСБ). פטרושב שייך למעגל הפנימי הקרוב ביותר לנשיא פוטין, וזה כמובן לא מפתיע בהתחשב בעובדה שהוא תוצר דומה של אותו בית גידול אידאולוגי מהדור של הנשיא פוטין, שנולד לתוך המלחמה הקרה, זמן קצר לאחר תום מלחה"ע ה 2, ולתוך מציאות בה המערב ובראשו ארה"ב הוא אויב אידאולוגי מר. בדיוק כמו פוטין, גם פטרושב, מהנדס ספינות בהכשרתו, נולד בסנט פטרבורג, והצטרף לק.ג.ב ב 1974, שנה לפני פוטין. מהרבה בחינות עמדותיו של פטרושב ניציות עוד יותר מאלה של פוטין בכל הקשור למערב ולארה"ב ולאופן שבו הוא רואה את המערכת הבינלאומית. לפני שבועיים העניק פטרושב ראיון לעיתון הרוסי "רוסיסקאייה גאזטה" המזוהה כמובן עם המשטר, שבו התייחס למלחמה באוקראינה וליחסי רוסיה עם ארה"ב והמערב. בחרתי לשתף חלקים מהראיון הזה של פטרושב, שיכולים לסייע לשפוך קצת אור על תפיסת עולמו ועמדותיו, וכדי להבהיר שגם ירידה של פוטין מהבמה אין משמעה בהכרח סיום המלחמה מיד, ובודאי שלא הפיכתה של רוסיה למדינה דמוקרטית או חופשית יותר. בתשובה לשאלה לגבי יחסה של ארה"ב לרוסיה, טענתה כי ניצחה במלחמה הקרה וכי היא צפויה להכניע את רוסיה גם כעת ענה פטרושב בין השאר: "התרחישים הטרגיים של משברים עולמיים, הן בשנים האחרונות והן כיום, נכפים ע"י וושינגטון ברצונה לבסס את ההגמוניה שלה, בהתנגדותה להתמוטטות העולם החד-קוטבי. ארה"ב עושה הכל כדי שמרכזים אחרים בעולם הרב-קוטבי לא יעזו אפילו להרים את ראשם, וארצנו לא רק מעזה אלא מצהירה בפומבי שהיא לא תשחק לפי הכללים שנכפו. הם ניסו לאלץ את רוסיה לוותר על ריבונותה, תודעתה העצמית, התרבות, מדיניות החוץ והפנים העצמאית שלה. אין לנו זכות להסכים עם גישה כזו". הראיון מאוד ארוך, ורבות מהתשובות הן תעמולה זולה מתובלת בשקרים איומים, אז אביא עוד דוגמה או שתיים. פטרושב חוזר לתקופת מלחה"ע ה 2 והאופן בו לטענתו שיתפו תאגידים מערביים ואמריקניים פעולה עם גרמניה הנאצית ואז אומר: "עכשיו ההיסטוריה חוזרת על עצמה. המערב עדיין מספק את התמיכה הפעילה ביותר לניאו-נאצים האוקראינים, ממשיך להזרים נשק לאוקראינה. הענף הצבאי-תעשייתי האמריקני והאירופי מתמוגג, כי הודות למשבר באוקראינה אין לו סוף להזמנות. אין זה מפתיע שבניגוד לרוסיה, שמעוניינת בהשלמה מהירה של מבצע צבאי מיוחד ובצמצום ההפסדים מכל הצדדים, המערב נחוש לגרור אותו אפילו עד האוקראיני האחרון". ועוד "פנינים" של פטרושב על ארה"ב: "אתה מדבר על מדינה שהאליטה שלה לא מסוגלת להעריך חיים של אחרים. האמריקנים רגילים ללכת על אדמה חרוכה. מאז מלחה"ע ה 2 ערים שלמות נמחקו מעל פני האדמה בהפצצות, כולל גרעיניות. הם הציפו את הג'ונגל הווייטנאמי ברעל, הפציצו את הסרבים בתחמושת רדיואקטיבית, שרפו את העירקים חיים בזרחן לבן ועזרו למחבלים להרעיל את הסורים בכלור. אני לא חושב שחייהם של אוקראינים מדאיגים את ארה"ב, שהוכיחה שוב ושוב את אופיה האנטי-אנושי האגרסיבי. כפי שמראה ההיסטוריה, נאט"ו אף פעם לא הייתה ברית הגנתית, אלא רק התקפית". את האירופים מזהיר פטרושב מפני השפעת הפליטים האוקראינים: "אירופה עומדת בפני משבר כלכלי ופוליטי עמוק. עליית האינפלציה וירידה ברמת החיים כבר משפיעות על הארנקים ומצב הרוח של האירופים. בנוסף, הגירה בקנה מידה גדול מוסיפה אתגרים חדשים לאיומי ביטחון ישנים כמו סחר בסמים ופשע חוצה לאומי. כמעט חמישה מיליון מהגרים אוקראינים כבר הגיעו לאירופה. בעתיד הקרוב מספרם יגדל לעשרה מיליון. רוב האוקראינים שהגיעו למערב מאמינים שהאירופים צריכים לתמוך בהם ולפרנס אותם, וכאשר הם נאלצים לעבוד, הם מתחילים למרוד". וכך הוא ממשיך. נדמה לי שהנקודה ברורה. צריך להפנים שהאיש הזה עשוי להחליף את הנשיא פוטין בבוא היום. תנו לזה לחלחל.