הבעיה היא שהמכה הזאת טרם באה לידי ביטוי. קרן המטבע צופה שהתמ"ג הרוסי יירד השנה ב-6%, לעומת תחזיות מוקדמות לצניחה של 15%. מכירות האנרגיה יובילו השנה לעודף של 265 מיליארד דולר במאזן המסחרי, השני בעולם אחרי סין. לאחר המהלומה הראשונית, המערכת הפיננסית הרוסית התייצבה והמדינה מוצאת לקוחות חדשים לייצוא שלה, כולל סין. במקביל, משבר האנרגיה באירופה עלול להוביל למיתון.
מתברר שהעיצומים הם נשק הסובל מפגמים. אחד מהם הוא הזמן: נדרשות שנים עד שמורגשת ההשפעה של הניתוק מהטכנולוגיה המערבית, ומשטרים סמכותניים יודעים להקהות את המכה משום שהם שולטים במקורות. השני הוא תגובת הנגד: למרות שהמשקים המערביים גדולים בהרבה מזה הרוסי, אין להם תשובה מלאה להפחתת ייצוא הגז הרוסי. הגדול ביותר ש-100 מדינות עם 40% מהתוצר העולמי מטילות על רוסיה עיצומים חלקיים בלבד, אם בכלל. הנפט זורם לאסיה, הכסף זורם לדובאי, יש טיסות מהאמירויות לרוסיה וממנה.
אקונומיסט מציע להתעורר מן האשליות לפיהן עיצומים מהווים דרך זולה ודינמית בה יכול המערב להתמודד עם סין. כדי למנוע ממנה לפלוש לטייוואן או להעניש אותה אם תעשה זאת, המערב יוכל להחרים את עתודותיה בסך 3 טריליון דולר ולנתק את הבנקים שלה – אבל כלכלתה לא תקרוס. וממשלת בייג'ינג עלולה להגיב, למשל, באמצעות מניעת ייצוא מוצרים אלקטרוניים, סוללות ותרופות מן המערב. בהתחשב בכך שיותר מדינות תלויות בסין מאשר בארה"ב כשותף הסחר הגדול ביותר שלהן, אכיפת אמברגו בינלאומי עליה תהיה קשה עוד יותר מאשר על סין.
הלקח מהמלחמה באוקראינה הוא שהתמודדות עם רודנויות תוקפניות מחייבת פעולה במספר חזיתות. כוח קשה הוא הכרחי. הדמוקרטיות חייבות לנתק את הנקודות בהן אויביהן עלולים לחנוק אותן. לעיצומים יש תפקיד מרכזי, אך אין להגזים בשימוש בהם; ככל שמדינות יחששו מפני עיצומים מערביים מחר, הן יחששו לאכוף אותם היום.
החדשות הטובות הן, שחצי שנה אחרי הפלישה – הדמוקרטיות מסתגלות למציאות. נשק כבד זורם לאוקראינה, נאט"ו מתחזקת לאורך הגבול עם רוסיה ואירופה מבטיחה מקורות גז חדשים ומאיצה את המעבר לאנרגיה נקייה. ארה"ב מורידה את תלותה בטכנולוגיה סינית ולוחצת על טייוואן לשפר את הגנתה. הצד הפחות חיובי הוא שכל אויב, כולל שי ג'ינפינג, מפיק לקחים גם הוא. אוקראינה מהווה ציון דרך לעידן חדש בעימותים, בו הצבא, הטכנולוגיה ושוקי הכספים משולבים זה בזה – בלא שהמערב יכול לצאת מתוך הנחה שעליונותו מובטחת. איש אינו יכול להגיב לתוקפנות רק באמצעות דולרים ושבבים, מסכם אקונומיסט.