אני מטייל על פני השירה העברית ומבקש ממנה ברכות לשנה החדשה, לשנת תשפ"ג, הבאה עלינו לטובה. אני מתחיל את מסעי משיר של נעמי שמר, שיר מאוד אהוב עלי, "לוּ יְהִי" ואני מבקש להמיר את השם "לוּ יְהִי" במציאות של שנת תשפ"ג הרוקמת את השם, שיהיה קצת ארוך - "זֶה כְּבָר לֹא בְּחֶזְקַת לוּ יהִי, זֶה כּבָר בְּחֶזְקתַ חַי וְקַיָּם". ומה אני מבקש שיהיה בחזקת חי וקיים כבר בשנת תשפ"ג - "לוּ יְהִי, לוּ יְהִי, אָנָא - לוּ יְהִי, כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ לוּ יִהְי". אנחנו רק מבקשים "קוֹל שׁוֹפָר וְקוֹל תֻּפִּים... לוּ תִּשָּׁמַע בְּתוֹךְ כָּל אֵלֶה גָּם תְּפִלָּה אַחַת מִפִּי..." והתפילה האחת, שתישמע מפי היא אך ורק תפילה של שלום, שיקרום עור וגידים במציאות חיינו כאן בארצנו בשנת תשפ"ג. שנת תשפ"ג לא רק שתהיה קשובה למשאלות של השיר "לוּ יְהִי", אלא היא תעלה את המילים על מסלול המיישם את תכניה של כל מילה. אנחנו מבקשים ששנת תשפ"ג תנשום יום-יום את ההיענות למשאלה "אָז תֵּן שַׁלְוָה וְגָם כֹּחַ לְכָל אֵלֶה שֶׁנֹּאהַב, כָּל שֶׁנְּבַקֵּשׁ... יְהִי"!! עם נעמי שמר אני מבקש לשייט על פני המילים ולשיר את השיר על "החגיגה שלא נגמרת", כי בשנת תשפ"ג אינני רוצה כיבוי אורות, אני רוצה נצחיות של "שִיר חָדָשׁ בַּלֵּב" ו"לָשִׁיר אוֹתוֹ בְּכֹחַ" ו"לֹא לָשִׁיר אוֹתוֹ בִּכְאֵב". לא לשיר על "הַבַּיְתָה אֶת הַדֶּרֶך קָשֶׁה לִמְצוֹא". כי נחיה בשנת תשפ"ג המשליכה לאשפתות את כל הקשיים ואת כל גילויי החשכה העצובה. ומנעמי שמר אני עובר לפיוט בשירה העברית הקדומה, פיוט שיש לו מקום משמעותי בתפילה היהודית והוא נושא את השם "נתנה תוקף". פיוט המשתלב בתפילה בראש השנה וביום כיפורים. בשנת תשפ"ג כשנתפלל את תפילת מוסף בשני ימי ראש השנה וביום י' בתשרי, כשנשמיע אותה תפילה ביום הכיפורים, נמיר את כל מילות החרדה הגדולה מאימת דינו של היושב במרומים במילות שמחה, כשהשקט והשלווה הם הסולנים בשירת המקהלה שלנו, כי שנת תשפ"ג תהיה שנת מפנה שתוציא מחיינו את החרדות והחששות מכל אימה. אנחנו נמיר את המילים "וּנְתַנָּה תּוֹקֵף קְדוּשַֹת הַיּוֹם, כִּי הוּא נוֹרָא וְאָיוֹם" במילים: "כִֹי הוּא הַשֶּׁקֶט וְהַשַּלְוָה". נמיר את הבית הפותח במילים: "וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע וְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה יִשָּׁמַע ... וְחִיל וְרַעֲדַה יֹאֲחָזוּן" במילים "גִּיל וְשִׁמְחָה יאחזון". ולא נאמר - "הִנֵּה יוֹם הַדִּין" אלא נאמר "הִנֵּה יוֹם הַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים". כי כך ייראו ימינו בימי המפנה הדרמטי שיתחולל בשנת תשפ"ג, שנה שכל לחניה וכל פעימות נשמתה הן תהיינה שונות בתכלית השינוי מכל מה שראינו וחווינו בעבר. שנת תשפ"ג תדע רק לחנים ופעימות לב של אמת, חסד, רחמים, שקט, שלוה, רעות, כנות, יושר, רוך ועדינות, וכשמעל לכל מרעימה קולה הערב של המקהלה ששרה את שירת ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים בפרק ב' בספר ישעיהו - "וְכִתְּתוּ תּוֹתָחֵיהֶם לְאִתִּים וּפְגָזֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׁא גּוֹי אֶל גּוֹי רוֹבֶה וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".