אלפרד יֶקָאטוֹם, מי שהיה מפקד מיליציה ברפובליקה המרכז-אפריקנית, מואשם במעשי רצח, עינויים, הרס מסגד – וגם בפשעים נגד האנושות. משפטו מתנהל בעיר האג, בבית הדין הפלילי הבינלאומי. האם ייתכן שיום אחד גם ולדימיר פוטין ימצא את עצמו על אותו ספסל נאשמים? "ולדימיר פוטין להאג" – לקריאה זו יש בהחלט בסיס מוסרי איתן בשל מעשי הזוועה של החיילים הרוסים, הפצצות נגד אזרחים ועצם הפלישה, סבור אקונומיסט. אין ספק שעל כל אלו יש להעניש. ולדימיר זלנסקי מנה את העמדתם לדין של מנהיגי רוסיה בין עשר הנקודות שהציב כבסיס להסכם שלום. שרת החוץ של גרמניה, אנאלה בירבוק, דורשת בגלוי להעמיד לדין את פוטין. חוקרים חיצוניים אוספים באוקראינה ראיות למשפט עתידי. אלא שהמציאות ברורה גם היא: פוטין לא ימצא את עצמו בהאג. הצדק הפלילי הבינלאומי הקיים כיום פשוט לא חל על מנהיגים של מעצמות גרעיניות. אבל יש אפשרויות אחרות לכך שהפשעים הרוסיים יגיעו לבית המשפט. חסינותו בפועל של פוטין נובעת מכך שבעוד החוק הפנימי מבוסס על חקיקה ברורה ובתי משפט מסודרים, החוק הבינלאומי נובע מנורמות ואמנות. מדינות יכולות לציית להן או להפר אותן כרצונן; אין משטרה בינלאומית שתאכוף אותן. רוסיה לא הצטרפה לבית הדין הפלילי הבינלאומי ולכן אין לו סמכות על פוטין. כמה מומחים משיבים: האו"ם יכול להקים בית משפט אד-הוק, כמו שנעשה לגבי רואנדה ויוגוסלביה. בחוק הבינלאומי יש חשיבות לתקדימים, ואין אפילו אחד היכול לשלוח את פוטין לכלא. קיימות שתי קטיגוריות עיקריות המתאימות לפושעים הרוסים. האחת כולל פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות: כאשר מבוצעות פעולות צבאיות במישרין נגד אזרחים, לצד מעשי אונס וביזה וכדומה. ניתן להעמיד לדין חיילים העושים זאת (כפי שכבר עשתה אוקראינה בכמה מקרים). תיאורטית, גם מפקדיהם והדרג הפוליטי עשויים לשאת באחריות, אבל בפועל קשה מאוד להוכיח שהם נתנו פקודות כאלה. בשל כך מדברות אוקראינה ובעלות בריתה על הקטיגוריה השנייה: פשע התוקפנות. אין ספק שפלישה למדינה שכנה מהווה תוקפנות, אך העמדה לדין על עבירה זו היא טריטוריה בלתי מוכרת. הדבר נעשה פעמיים בלבד – במשפטי נירנברג ובמשפטי טוקיו אחרי מלחמת העולם השנייה – והיה זה כאשר ממשלותיהן של המדינות הכבושות (שלמעשה נוהלו בידי הכובשים) ביקשו מהמנצחים לערוך משפטים אלו. כל עוד פוטין בשלטון, זה כמובן לא יקרה.