בשנת 2012 קבע בנימין נתניהו, בתפקידו כשר התקשורת, שאם יימכר ערוץ 10 לאילן שילוח (אותו כינה "אולטרה שמאלני") יהיה עליו לשלם דמי זיכיון בסך 16 מיליון שקל. אולם, כאשר בפועל קנה את הערוץ - שאחד מבעליו היה ארנון מילצ'ן - לן בלווטניק, אותו הביא נתניהו עצמו לעסקה, נמחקה לחלוטין הדרישה לתשלום למדינה. כך הראו החוקרים לנתניהו בחקירתו ב-19.11.17 בתיק 1000, הנחשפת ב-News1.
בתחילת החקירה אמר נתניהו, כי הייתה לו מערכת יחסים "הדוקה מאוד, קרובה מאוד" עם מילצ'ן שהחלה כאשר היה "פגר פוליטי" (כהגדרתו), ומילצ'ן ביטא את החברות במתן סיגרים ללא כל קשר לתפקיד ציבורי, שאותו לא מילא אז. הוא גם תיאר מערכת יחסים קרובה בין שרה נתניהו לבין הדס קליין, העוזרת האישית של מילצ'ן וג'יימס פאקר ועדה מרכזית בתיק 1000 - יחסים שלדבריו עומדים בסתירה גמורה לתיאוריה של קליין. לדבריו, הוא לא ידע דבר על השמפניות שקיבלה רעייתו, ואילו את הסיגרים קיבל ממילצ'ן בביקורים הדדיים ולא במשלוחים.
נתניהו שב ואמר כי עורכי הדין יעקב וינרוט ועמית חדד קבעו חד-משמעית שהוא רשאי לקבל מתנות ממילצ'ן ללא הגבלה, בשל חברותם האישית. החוקרים אמרו, כי וינרוט העיד שנתניהו פנה אליו משום שמדובר היה בהיקפים משמעותיים שניתנו פעמים רבות. נתניהו השיב, כי שאל את וינרוט האם מותר לו לקבל מתנות ממילצ'ן ונענה בחיוב, כאמור - ללא קשר לכמויות. החוקרים שאלו מדוע נתניהו לא פנה ליועץ המשפטי לממשלה או לייעוץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, והוא השיב שהיה לו אמון בווינרוט.
בנוגע להארכת הפטור ממס למילצ'ן טען נתניהו, כי יאיר לפיד (שר האוצר בתקופה הרלוונטית) שיקר בעדותו, בה אמר שנתניהו פנה אליו והזכיר במפורש את מילצ'ן. הוא הזכיר, כי לפיד הוא יריבו הפוליטי ולכן לטעמו יש לקבל בספקנות את גרסתו. מילצ'ן העיד שהוא שוחח עם נתניהו על הארכת הפטור; נתניהו הכחיש ואמר שאינו יודע מדוע מילצ'ן המציא סיפור שכזה. לדבריו, מילצ'ן מעולם לא ביקש ממנו סיוע אישי, ובהקשר של הארכת הפטור דיבר עימו רק באופן כללי על התועלת שתצמח למדינה ממהלך כזה.