העני המבריק והשודד הטיפש

מעשה במעיל מכירים? זוכרים? זהו משל יפהפה של הבן איש חי על איש עני, וּמסעו המסחרי, וכיצד ניצל מהשודדים. לצורך העניין אזכיר אותו בקצרה, ואח"כ בס"ד אנתח את משמעויותיו המאלפות. מעשה בִּיהודי עני אחד, שלא הצליח לכלכל את משפחתו והיה אובד עצות. יום אחד החליט לנסוע לעיר רחוקה ולנסות את מזלו במסחר. לאחר שהות ארוכה בעיר, כשראה שהשתכר יפה, שם פעמיו לחזור לביתו. ארז האיש את מטלטליו ויצא לדרכו. אולם לרוע מזלו בִַָָדרך התנפלו עליו שודדים אשר שדדו ממנו את כל כספו. האיש לא אמר נואש, ובמוחו רקם בעזרת השם רעיון חכם ומבריק. "אנא", ביקש מראש ִֶַהשודדים. "לא אוכל לחזור לביתי בידיים ריקות, ואשתי לא תאמין לי שנשדדתי. בבקשה ממך תירֶה בִּמעילי כמה כדורים כדי שאשתי תראה שאני דובר אמת. הסכים השודד ויָרה במעילו מספר כדורים. אולם האיש הֶחכם לא הסתפק בכך. "בבקשה ממך", אמר לשודד, "אנא נַקּב את כל מעילי בכדורים, ואף את כובעי, כדי שלאשתי לא תהיה ברירה אלא להאמין לי ששדדו אותי". נֵאוֹת השודד גם הפעם לבקשתו, עד שרוקן את כל מחסניתו מכדורים. או אז התנפל עליו הֶחכם ולקח ממנו את כל כספו השדוד.

מה מסמל המעיל?

המעיל, המכסה את כל הגוף, הוא סמל הכיסוי המיטבי. לפיכך הוא משמש פתיון מבוקש ביותר ליצה"ר, המבקש לפגוע בשני היבטים עקרוניים שהמעיל מסמל, והמהווים עקבי אכילס אנושיים - הצניעות וההשגחה הפרטית. נזכור שהמעיל הוא כיסוי מיטבי של גופנו. ולכן המעיל, שנחשב גם לאחד מבגדי הכהונה הגדולה, יכול להיחשב כסמל הצניעות. מה הפלא שהשודד הרוחני המפורסם והפוגעני ביותר, הניצב לפתחנו וּמאתגר אותנו בלי הרף 24/7, הלא הוא מיודענו היצר הרע, מבקש ללחום בו בנשקו, ובתחבולות מלחמה לרוקן את כל מחסניתו מכדורים על המעיל כסמל הכיסוי ולנקב את כולו בכדורי ירי קטלניים. לא רק הפגיעה בצניעות היא יעד מובהק של היצר הרע. יעד מרכזי נוסף לחיסול הוא השגחת השם על ברואיו. עמלק, כפי שמצביעה הגימטריה של המילה, מייצג את הספק. הוא הראשון מכל העמים שלאחר שרשרת הניסים המופלאה, שישראל היו עדים לה במצריים, על ים סוף ובמעמד הר סיני הנשגב, העז לערער על האמונה בהשגחה הפרטית של עם ישראל, שדבקה גם בשאר העמים. אם עמלק, סמל היצה"ר, הניף את דגל המקריות והתפיסה המקרית, הרי בתפיסה היהודית, השוללת את המקריות (ומפרשת את המילה מקרה כמורכבת משתי מילים: קרה מה'): הכל מושגח, אפילו בתוך ההסתרה. גם אם ההשגחה אינה גלוייה, אין זה אומר שהיא לא קיימת. נהפוך הוא, כדברי השיר המופלא של רבי נחמן: "ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, גם שם בוודאי נמצא השם יתברך".

מגילת הֶסתר

וממי אנו לומדים זאת? לא מכבר חגגנו את ימי הפורים, שבהם אנו קוראים את מגילת אסתר, על שום מה? מה שנראה כהֶסתר פנים מובהק, מתגלה כהשגחה פרטית צרופה. המאורעות שנראים בעין שטחית כצרוף מקרים בלבד, עין מתבוננת תשכיל לחשוף את מלאכת השזירה של מקרים אלו לכדי פסיפס של השגחה פרטית מופלאה. שתי דמויות המפתח המככבות במגילה להצלת היהודים - אסתר המלכה ומרדכי היהודי. ועכשיו בואו נראה את השתלשלות העניינים המופלאה המעלה אותם על מסלול ההנהגה והמלוכה, כדי להציל את עמם. המגילה פותחת בסיפור ושתי, אשת אחשורוש, המסרבת לבוא למשתה המלכותי שערך בעלה המלך, וּכבוגדת נהרגה. וּמי ממלאת את מקומה בארמון? הלא היא אסתר המלכה. שימו לב איך אסתר הנערה הצנועה ביותר בחצר המלך, היחידה שלא התאפרה, איך דווקא היא שירקרקת הייתה כדברי חז"ל, היא אישה יפת תואר המוצאת חן בעיני המלך, והופכת למלכה, שממלאת את מקומה של אשת אחשוורוש. ואיך זה שבדיוק כשגזירת השמדה מרחפת על היהודים, בדיוק אז נדדה שנת המלך, שקרא בספרי הזכרונות ומצא שמרדכי היהודי הציל אותו ממזימת הרצח של שני שריו, מה שסלל את הדרך למנהיגותו של מרדכי והפך אותו לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. היה זה ממש אחרי שהמן, שזעם שמרדכי לא ֵהשתחווה לו, הכין בעצת יועציו את העץ לתלות עליו את מרדכי, ובדיוק היה בחצר המלך לבקשו לאשר את התלייה. אך למרבה האירוניה ההשגחה האלוקית חשבה אחרת. וּכשהמלך שאל את המן מיד בראותו אותו: "מה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו", סבר המן היהיר שמדובר, איך לא, בו ומיהר להציע את ההצעה המלכותית היוקרתית והנדיבה להלבישו במיטב מחלצות המלך ולהרכיבו ברחובות העיר במֶרכבת המלך. כשהוא לא שיער שמדובר באויבו מרדכי. וכשפקודת המלך נחתה עליו להרכיב את מרדכי בבגדי שרד על הסוס בשושן העיר, לא הייתה לו ברירה אלא ליישם את הפקודה ללא דיחוי, כשהוא קורא ברמה, קבל עם ועדה, לפני מרדכי כל הדרך "ככה יֵעָשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". אין ספק שהייתה זו הסנונית שבישרה את אביב עלייתו של מרדכי ונפילתו הדרסטית של המן. וּבדיוק בעיתוי המתאים הזה, אסתר בתבונתה הפסיכולוגית הרבה, בהנחיית הבורא יתברך, השכילה להזמין את אחשורוש והמן למשתה פעמיים, כדי למשוך את ליבם, כשרק ביום השני, כטוב ליבם ביין, כשהמלך שאל את אסתר שוב: "מה שאלתֵך וּמה בקשתֵך, עד חצי המלכות ותֵעָש", חשפה אסתר לראשונה את יהדותה ואת המן הצורר, ףהכשבסופו של דבר הוּבל מהמשתה היישר אל עץ התלייה שהכין למרדכי ונהפכה גזירת המן הרשע שהושמד ביחד עם עמו. וליהודים היית אורה ושמחה. האם לזה ייקָרֵא צירוף מקרים? אין זאת אלא שיד ההשגחה העליונה ניווטה ביד רמה את הספינה בין הגלים הסוערים האלה, כדי להציל את היהודים, מיד אויביהם. שֵם המגילה אף הוא מרמז על כך, והוא המוטו שמלווה את כל ההיסטוריה של העם היהודי. מגילת אסתר - גם בהֶסתר מתגלה ההשגחה הפרטית, שמלווה את עם ישראל לדורותיו. המעיל, סמל הכיסוי, מצביע על כך: המילה כיסוי מורכבת מהמילים כיס ואותיות ה'- ו' וי'. הכיסוי, הן בהיבט הצניעות, והן בהיבט ההשגחה הפרטית, פותח כיס לשפע של ברכה והצלחה. ומה הקשר לפרשת ויקרא? - שמתם לב? במילה הפותחת "ויקרא" הא' קטנה, מה שנראה כ"וַיִּקר", שמשמעו במקרה (וגם יקר). זִכרו גם אם האלקים, המרומז באות א הקטנה, נראה נסתר, הוא תמיד קורא אלינו, היקרים לו, כמו שקרא למשה רבינו. מגילת אסתר כסמל. בתוך ההֶסתר - גילוי ההשגחה העליונה! (בארמית וּבִלשון חכמים אותיות גרוניות מתחלפות).

בדיחת השבוע

איש אחד היה שרוי בדיכאון עמוק. הלך לפסיכיאטר וביקש עזרה. "דוקטור, תעזור לי, אני מדוכא מאוד", אמר. "יש לי בשבילך תרופה מצויינת", השיב הפסיכיאטר, ו"אותה לא תקבל בבית מרקחת". "היתכן"? חשב לעצמו הפונה הנואש. אך אז הטיל הרופא את פצצת הצחוק. "שם בפינת הרחוב, ישנו ליצן מוכשר ביותר", הצביע הרופא, "אין אדם שהוא לא הצליח להעלות חיוך על שפתיו ולהצחיק אותו. לֵך אליו ותמצא מזור לנפשך". "דוקטור", הפתיע האיש, "אבל הליצן הזה הוא אני"! בפורים מתחפשים? נהפוך הוא. נכנסה תחפושת - יצא סוד. כל השנה אנו במסכות. והליצן כמשל.ַ אבל, היי ליצן, השמחה היא פנימית. השמח מנצח!

פתגם השבוע

חיוך לא עולה כסף, אבל שווה זהב.

מילת השבוע

שַבָּתוֹרָה תענוג! שבת שלום וחודש טוב!