ב-30 באפריל 2021 רעדה הארץ. ישראל קמה לבוקר מזעזע, לאחר לילה שבו 45 בני אדם נהרגו באסון הר מירון. זה קרה במשמרת של בנימין נתניהו כראש ממשלה. הוא אמר אז, מעבר לדברי הניחומים "לא יכול לקבל אחריות על מה שלא ידעתי". השאלה אם ידע או לא חשובה מאין כמותה בענייני ניהול מדינה, אך נניח לה לרגע. בוא נתמקד במסר שנתניהו ביקש להעביר: אני לא אחראי. שר המשטרה בזמן האסון היה אמיר אוחנה שאמר "אני אחראי, אבל לא אשם".
אם היו אומרים לישראלים לפני שנתיים שזה יהיה הדגם החדש של המנהיג בישראל הם היו מגחכים. נתניהו? היו אומרים, הוא מר ביטחון. מנהיג על. אז זהו חברות וחברים, הוא לא. אולי הוא היה. עכשיו הוא לא. נתניהו לא מנהיג. הוא פוליטיקאי. סמכויות לרוב. אחריות? לא מקרוב. כולם אשמים. כולם אחראים. הוא צח כיונה.
נתניהו גם לא מדייק. בקביעות. בכל הופעה תקשורתית. תחזרו להופעות הפומביות שלו מתחילת ינואר 2023 ותראו כמה דבריו רחוקים מהמציאות. ישראל לא חתמה על הסכם גז עם חיזבאללה. עובדה. עבור נתניהו זה לא משנה. אם אפשר להשחיר יריבים פוליטיים בשקר פתטי, למה לא? מה יגידו ישראלים טובים? בחייכם, אין פוליטיקאי שלא משקר. אולי. נתניהו אינו דובר אמת. הוא כנראה בונה על הזיכרון הקצר של הציבור.
ועוד נקודה. נתניהו ממציא מציאות חלופית. מדומיינת. הוא מתעקש על סרבנות בזמן המחאה. כחובב ספרות מדעית, מומלץ שיתעדכן בהגדרות. ובכן, סרבנות לא הייתה. ירידה במוטיבציה להתנדב כן הייתה. התנדבות אינה חובה. היא זכות!
שרים בממשלת נתניהו השישית אימצו גם הם את דפוס הסמכות בלי האחריות. איתמר בן-גביר, עמיחי אליהו, בצלאל סמוטריץ. לא משנה למי הצבענו. כן משנה שיש ממשלה נבחרת ושנבחרי הציבור שלנו מחליטים (בין שהם מבינים ובין שלא בנושא). להחלטה שלהם יש השפעה על חיינו בכל תחומי החיים. היא משפיעה, לדאבון הלב, גם על תמונת הטרור. וזו גבירותי ורבותיו אחריות. הכי אחריות שיש. לעיתים היא כבדה מנשוא. בישראל מכהן היום בתפקיד ראש ממשלה אדם שאינו מקבל אחריות. עובדה. גם אם הוא אומר שהוא אחראי, ברגע האמת הוא מתחמק מאחריותו.
ומילה אחרונה לתקשורת. אין לקנא בעורך מהדורה שמקבל הודעה מראש על נאום ראש ממשלה. הוא חייב לפנות זמן מסך. בכל זאת, ראש ממשלה. רצף ההופעות של נתניהו בשעה האהובה עליו בערב מלמד שלא בטוח שהקצאת הזמן נחוצה. במונחים של עיתונות יש 3 פרמטרים שמצדיקים פרסום: חדש, חשוב, מעניין. תקשיבו שוב לדברי נתניהו: הם לא עונים עליהם כלל. ראש הממשלה משתמש בזמן אוויר יקר לכבות שריפות פוליטיות או לצמצם נזקים אלקטורליים עתידיים (יש בחירות בקרוב?) ותו לא. לו אני העורך, לא הייתי נותן לו במה על אוטומט. אפשר להסתפק בדיווח של כתב או כתבת מהשטח על עיקרי הדברים. חג שמח ישראל.