ביממה אחת הגיחו שניים מאותו הכפר של הליכוד, מאי גולן ודוד ביטן. צפיתי בעניין רב בראיונו המעניין של עמית סגל בערוץ-12 עם גולן, והגעתי להתרשמות כפולה: כאשר אינה חורגת להתבטאות מקוממת יש לה יכולת גבוהה למכור קרח לאסקימוס. הכישרון הזה מלווה גם באחיזת עיניים.
היא הזכירה לי אירוע שהתחש בארצות הברית ב-1952. ריצ'רד ניקסון הסתבך בשקר. הוא היה מועמד לתפקיד סגן נשיא תחת דוויט דיוויד (אייק) אייזנהאואר הנערץ. זה שקל להדיח אותו ממירוצם המשותף לבית הלבן. אך ניקסון הופיע בטלוויזיה עם כלבלב מעורר אהדה והצליח להטות את הנושא ולזכות באהדת הקהל. אייק השאיר אותו לצידו.
חלילה לי מלהשוות את אמה של מאי לכלבלב, הרי היא ראויה לכבוד כאשה קשת יום, אך זה התפקיד המקביל שהיא ממלאה בתיאור הדרמטי של בתה. זו הייתה דמגוגיה במיטבה, היא לא תנטוש את אמה; והיא נאמנה לה במצוות כיבוד אם בריבוע; ואינה מתחרטת שעשתה למען אמה; ובקצה העין הופיעה גם דמעה שלא ניגרה, בבחינת עבודה בעיניים. הרי זה לא מסביר מדוע לא אמרה אמת באשר לעומק דתיותה כאשר השתמטה מן הגיוס לצה"ל או לשרות הלאומי, אך אין ספק כי יהיו מי שייתפסו לדמגוגיה הדומעת.
היא צריכה שיוף בהתבטאותה. אדם אינו אומר על עצמו כמה וכמה פעמים בראיון קצר כי הוא "יותר טוב" מכל האחרים. "הכי טוב" מכל קודמיו. "והצנע לכת". איני משוכנע כי היא יודעת מה המטען האישי הנחוץ על-מנת לכהן כקונסול ישראל בניו-יורק. אך יהודי אמריקה ליברלים, ואילו היא גזענית. אפילו מנסה להלבין עובדה זו בלי להיפרד מן ההגדרה. בצדק הממשל האמריקני לא רצה בה בניו-יורק. בעיקרו של דבר, אומנם יש לה פוטנציאל טבעי גבוה, אך איני מאמין לה.
למרות שח"כ ביטן מוכר את מרכולתו הציבורית בסגנון שונה ממאי גולן אפשר כמעט לייחס לו את רוב הנאמר כאן עליה. הוא תמיד עורר אהדה. בכנסת אהבו לאהוב אותו למרות שביטן השמיע בעבר כמה הצעות מקפיאות דם בעיני כל דמוקרט שכיח. תלוי ועומד נגדו כתב אישום פלילי, ובדיוק כמו ביבי הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות עד לפסק הדין החלוט. ברור שהוא נוקט בקו אחר מן המנהיג ואינו תוקף את מערכת המשפט אלא מקים חיץ בינה לבין פעילותו הציבורית. זה מעורר מחלוקת בליכוד.
דבר אחד ברור, ביטן ממלא את תפקיד הילד האומר בעיצומו של המצעד כי "המלך הוא עירום". ביבי סיבך את המדינה. ביבי סיבך את מפלגתו. צריך רק לדמיין מה היה מעמדו של ביבי עתה אילו לפני ארבעה חודשים הורה ליריב לוין לחדול מן ההפיכה השלטונית, ולחתור לפסקת התגברות בהסכם בלבד (למשל: שנחוץ רוב של 67 ולא 61). או-אז ההיי-טק היה כאן והמשק לא מאבד את המיליארדים ויוקר המחיה לא היה מטפס כמו מתמטיקה בטור גאומטרי, ובעיקר לא היה צורך לפרוץ את מסגרת התקציב כפי שייארע השנה.
ביבי והתלויים בו בליכוד כועסים על ביטן מפני שהם יודעים כי אמת בפיו. הוא משקף נאמנה את הלוך הרוח במפלגה. בלי להתייחס למניעיו - תיאורו נראה מדויק. הרי הוא צמח בכיכר המרכזית של הכפר הליכודי.