ממסמך שהודלף לאחרונה עולה, כי להערכת גורמי המודיעין האמריקניים, לצד ההתקרבות בין טהרן למוסקבה, יחסיהן של המדינות עדיין מאותגרים. השתיים מתחרות על אותו שוק בייצוא הנפט; רוסיה חוששת שאירן מנצלת את תלותה באמל"ח האירני; בחלק מהתקשורת האירנית נשמעת רטוריקה אנטי-רוסית; רוסיה אינה תומכת באירן במסגרת המאמצים לחזרה להסכם הגרעין; וקיימת מחלוקת ביניהן על הסיוע הרוסי לכור בבושהר. ועדיין, מדובר בשיתוף פעולה חסר תקדים בהיקפו. ההתקרבות בין אירן לרוסיה עלולה להעמיק את האתגר שבפני ישראל בהקשר לחופש הפעולה בסוריה. אם בעבר נראה היה שלרוסיה "נוח" שישראל תוקפת את הנוכחות האירנית בסוריה, כל עוד לא נפגעים חיילים או אינטרסים רוסיים. כיום אין אלה פני הדברים. החבות הרוסית לאירן עלולה לגרום לכך, שלמרות הרצון הישראלי להימנע ככל הניתן מצעדים מאתגרים מול רוסיה, ייפגע בתיאום הביטחוני עימה בסוריה, אשר מאפשר את המשך הפעילות במערכה שבין המלחמות. כלומר: למרות הזהירות המופלגת שישראל נוקטת ביחס לרוסיה ובוודאי בהקשר האוקראיני, התקרבותה הצבאית לאירן משדרגת במידה ניכרת את יכולותיה של אירן במגוון רחב של תחומים, ואף עלולה לאפשר לה יד חופשית לפעולה בסוריה. במבט צופה פני עתיד ניתן לומר במידה רבה של ביטחון, כי מערכת היחסים בין אירן לרוסיה צפויה להעמיק. למרות האתגרים שבפני היחסים, שתי המדינות נמצאות תחת עיצומים ובידוד מדיני מצד ארה"ב ואירופה. לכן, בהידוק שיתוף הפעולה ביניהן גלומים הישגים עבורן. בחודשים האחרונים אף דווח שעל הפרק עסקות אמל"ח נוספות, דוגמת אפשרות למכירה של מערכת ההגנה אווירית 400S לאירן, אשר אם יתממשו – יקשו על ישראל לפעול באירן אם תחפוץ בכך. בשל תלותה הגוברת באירן, רוסיה מתעלמת לחלוטין מהחשש הישראלי ופועלת ביודעין לחמש את האירנים ביכולות, אשר מטבע הדברים משפרות את יכולתה של אירן להתמודד עם ישראל. נוכח התפתחויות אלו, ישראל צריכה להעריך מחדש את רכיבי הקשר שלה עם מוסקבה, בדגש על מדיניות ייצוא האמל"ח לאוקראינה. ההתנהלות הרוסית מוכיחה שבין אם ישראל תייצא אמל"ח לאוקראינה ואם לאו, מוסקבה לא תשנה את מדיניותה ביחס לאירן. ישראל משלמת מחיר מדיני יקר, בעיקר מול הממשל, בוושינגטון על מדיניותה הזהירה ביחס לאוקראינה - מחיר שאין בו הכרח לאור ההתנהלות הרוסית ביחס לאירן. יתרה מכך: ככל שהממשל האמריקני מוטרד יותר ממערכת היחסים ההדוקה בין מוסקבה לטהרן, אותה הוא רואה כאיום ישיר עליו ועל האינטרסים שלו, הולכת ופוחתת היכולת של ישראל לאחוז במקל בשתי קצותיו ולשמר את מערכת היחסים הנוכחית עם רוסיה.