1 |
|
|
אחת הבעיות הנצחיות של עם ישראל, כנראה מיום ולבטח לא יותר מאוחר מריב בני יעקב, שהביאו למכירת יוסף אחיהם. היו הפיצול, המחלוקת, העקשות וראיה צרה של המציאות.
הקמת מפלגת מחאה היא המשך הקו הזה של פיצול ואובדן מסה וכח.
ההבדלים בהשקפות העולם בין גנץ ולפיד הם זניחים, אלא שביניהם גם עומדת גם בעיית האגו. גם ליברמן, עם מעט גמישות ורצון טוב היה יכול להסתפח לגנץ ולפיד ומאיחוד האצבעות ניתן היה ליצור אגרוף מחץ שגם יכול להלום, לבטח על שולחן הדיונים. ששלושת אלו ראוי היחה שיתאחדו אך איה שרון המנוח שילכדם. [בצד חסרונותיו ומעלותיו הוא שהקים את הליכוד ]. גוף כזה צריך להיפתח ולקלוט את מובילי המחאה ולא לשלוחל אותם להקמת עוד מפלגונת [ובלשוננו פה: עוד אצבע חלושה, אולי זרת].
כל אלה עומדים מול ביבי שהפך למוביל כת הליכוד, על נבחריה גסי הרוח והפה, קנה בכסף את החרדים [כפי שעסה בזמנו מול ציפי ליבני] ואת המפד"ל המונהגת בידי סמוטריץ ובן גביר בחלוקת משרות , תקציבים אדירים להתנחלויות ולשגיונותיהם. אמנם הקניה בכספי המדינה לא תחזיק לנצח אך בינתיים ביחבי בשלטון, ושברי מפלגונות קטנות לא יורידוהו.
על בל מניהיגים אלה, באופוזיציה ובמחאה, להנמיך את האגו, לחשוב על טובת המדינה ולגלות גמישות שאם לא כן הדמוקרטיה, ואפילו חלילה המדינה, יקרסו וכל הלוויתנים בעיני עצמם ימצאו עצמם לכודים בשלולית מתיבשת עם בוא השפל בים. |
|
כתובת IP: |
2a00:a041:2466:2b00:51b2:5d47:3641:cbd4 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יוסף אליעז |
|