הפרופסור למשפטים אדם שנער מאוניברסיטת רייכמן טען במאמר ב=n-12 כי אל לה לתנועת המחאה להסתפק בבלימת החקיקה שיוזמת הממשלה. אם זה יהיה הישגה היחיד היא לא תירשם כסיפור הצלחה מלא. שנער, המוכר כפעיל חברתי להגנת הדמוקרטיה, נסחף אל הנכסף. מי מבני האור אינו מעוניין שהישרדות עצמאותה של מערכת המשפט תלווה גם בכפיית לימודי ליבה במוסדות החינוך החרדיים?זו גישה לגיטימית החותרת למיצוי היעדים המזדמנים תוך כדי תנועה, והיא מתחרה באזהרת חכמים מפני "תפסת מרובה - לא תפסת" ו"איזהו גיבור? - הכובש את יצרו". הערכתי שונה. המחאה לא קמה כתפישת עולם מגובשת. היא לא הקומוניזם שיצא למהפכה הבולשביקית ב-1917 מצויד בכתבי קרל מרקס (שכולם קרסו). היא קמה להגן על הדמוקרטיה בראש ובראשונה במערכת המשפט, ולא פחות חשוב מכך בתקשורת. לעיניה היו הדיקטטורות אליהן חותרים בנימין נתניהו ויריב לוין וד"ר שלמה קרעי ובצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר, ומניעת ההונגריזציה והפולניזציה של ישראל. רק שלצד הישגי המחאה היא הורכבה מגורמים רבים שאין ביניהם הסכמה בשורה של נושאים לאומיים וציבוריים ו"התיאבון בא עם האכילה". זו הסיבה להסתייגותי מן השימוש בשמה של המחאה במאבק הנכון והנאור נגד חבורת המשיחיים בראשות ישראל זעירא אשר ביקשה להתפלל בהפרדה בין גברים לבין נשים בלב תל אביב. על זה לא הייתה מעולם הסכמה בתנועת המחאה, שביקשה מלכתחילה, ואף הצליחה חלקית, לגייס דתיים דמוקרטים, שמקיימים בבתי הכנסת שלהם בדיוק את הנוהג הזה. (ראו, למשל, מאמרו של הפרופסור הימני מאוד אריה אלדד במעריב על מה שבעיניו הוא מאבק תנועת המחאה ביהדות. אלדד הוא אכזבה גדולה. הייתי משוכנע כי איש כמותו ימצא את מקומו בשורות המחאה ולא ביריבות לה. אך לפי שנער אין לו מקום בשורות המחאה בהיותו איש ארץ ישראל השלמה.) לתנועת המחאה יש סיכוי רב להשיג את יעדה המקורי ולחסום את המעבר מדמוקרטיה לדיקטטורה. על זה אנו נהרגים לא רק 38 שבועות אלא גם בסיבוב הראשון אשר קדם לכינון הממשלה הרצויה בראשות נפתלי בנט ויאיר לפיד. במנותי כאן מדי מוצאי שבת את שיעור ההפגנות בהן נטלתי חלק הריני כולל גם את הסיבוב הראשון, שהיה חלק בלתי נפרד מן הפעילות הנוכחית. הבעיה בעמדתו הרצויה של שנער היא שתגרום, חלילה, לנשירת קבוצות ואגפים המשתתפים עתה במלוא מרצם ויכולתם בבלימת זדונה של הממשלה, ואם נהיה עדים לכך, חלילה, גם השגת היעד הראשון והמקורי והבסיסי של בלימת ההפיכה המשפטית הדיקטטורית לא יושג. והשאר? אין אנו פטורים כל אחד לפי דעתו ומצפונו מלחתור אליהם בכל ימות השנה, אבל "לא עליך המלאכה לגמור".