החששות שמא מלחמת חרבות ברזל תהפוך למלחמה איזורית מעיבים על התחזיות הכלכליות העולמיות, ומאיימים להאט את הצמיחה ולהוביל לעלייה במחירי האנרגיה והמזון – כותב (2.11.23) ניו-יורק טיימס. כל זאת, כאשר מדינות עשירות ועניות רק מתחילות להתאושש מן הקורונה והמלחמה באוקראינה.
"זו הפעם הראשונה בה מתחוללים בו-זמנית שני גלי הלם בתחום האנרגיה", אומר הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, אינדרמיט גיל (ראו קישור משמאל), בהתייחסו למלחמות באוקראינה ובעזה. התייקרות האנרגיה לא רק פוגעת בכוח הקנייה של משפחות וחברות, אלא גם מעלה את מחיר ייצור המזון ובכך מגבירה את חוסר הוודאות בתחום התזונה, במיוחד במדינות מתפתחות כמו מצרים, פקיסטן וסרי לנקה.
במצב זה, מדינות הנאנקות ממילא תחת עול כבד במיוחד של חובות, השקעות פרטיות מקרטעות והתאוששות הסחר האיטית ביותר מזה חמישה עשורים – יתקשו עוד יותר לצאת מן המשבר. שיעורי ריבית גבוהים יותר – תוצאה של מאבק הבנקים המרכזיים נגד האינפלציה – מקשים על ממשלות ועל המגזר העסקי להשיג אשראי ולהימנע מחדלות פרעון. "כל אלו מתרחשים בבת אחת. אנחנו באחד הצמתים השבירים ביותר של הכלכלה העולמית", מוסיף גיל. מנכ"ל בנק ג'יי.פי מורגן-צ'ייס, ג'יימי דימון, אמר לאחרונה, כי "ייתכן שזהו הזמן המסוכן ביותר שראה העולם מזה עשרות שנים" מבחינה כלכלית. המלחמה בעזה, הוסיף, היא "הדבר החשוב ביותר מבחינת העולם המערבי".
הבעיות הכלכליות מתודלקות בידי עימותים גיאו-פוליטיים חוצי יבשות, ובראשם המאבק בין ארה"ב לסין, מוסיף הטיימס. היקפם עלול להוביל לכך שהכלים המקובלים – כמו הריבית ותקציב המדינה – עלולים להיות פחות יעילים. עם זאת, כל עוד מלחמת חרבות ברזל תישאר מוגבלת, ההערכה היא שגם השפעתה על הכלכלה העולמית תהיה מוגבלת. יו"ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאואל, אמר אתמול, כי לצד חשיבותה - כרגע לא ברור האם יהיו לה השלכות כלכליות משמעותיות על ארה"ב.
המזרח התיכון אינו שולט בשוק הנפט העולמי כפי שהיה בשנות ה-1970, כאשר הטיל חרם על תומכי ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים. כיום ארה"ב היא מפיקת הנפט הגדולה בעולם, והמעבר לאנרגיה נקייה גורם לכך שהמקורות יותר מגוונים. עם זאת, ירידה משמעותית באספקה העולמית – מכל סיבה שהיא – עלולה להוביל לסטגפלציה: מיתון ואינפלציה בעת ובעונה אחת. התרחיש הגרוע ביותר הוא זינוק של מחיר הנפט מ-85 ל-150 דולר לחבית, מיתון כבד, צניחה בבורסות ואובדן 2 טריליון דולר לכלכלה העולמית.
מצב הרוח השולט כעת הוא חוסר ודאות, המשליך על השקעות ועלול להוביל חברות להימנע מכניסה לשווקים מתפתחים – לאחר שכאמור עלויות המימון כבר זינקו. במקביל, שווקים מתעוררים כמו מצרים, ניגריה והונגריה מתקשים במיוחד להתאושש מן הקורונה והצמיחה בהם נמוכה מן הצפוי. עימות נרחב במזרח התיכון גם עלול להגביר את זרם הפליטים המגיעים לאירופה מן האזור ומצפון אפריקה.
הטיימס מפנה את תשומת הלב לכמה משקים גדולים במיוחד. סין, המייבאת מן המפרץ הפרסי מחצית מהנפט שלה, נאבקת מול קריסה בשוק הנדל"ן והצמיחה האיטית ביותר מזה שלושה עשורים. לעומת זאת, ארה"ב מפתיעה עם צמיחה מואצת של 5% בשיעור שנתי ברבעון השלישי, ירידה חדה באינפלציה והמשך שוק עבודה חזק. גם הודו חזרה למסלול עם צמיחה שנתית צפויה של 6.3%, בעיקר בזכות הצריכה הפרטית. האזור הבעייתי ביותר הוא אפריקה שמדרום לסהרה, שם הוערכה הצמיחה השנה ב-3.3% בלבד, ובו ההכנסה לנפש לא עלתה מאז 2014 – ואשר עלול להיפגע בצורה קשה במיוחד ממשבר אנרגיה נוסף.