חיזבאללה רוצה להימנע ממלחמה כוללת עם ישראל – זו מסקנתו של אקונומיסט מנאומו של מזכיר הארגון, חסן נסראללה (3.11.23). נסראללה המותש-למראה דיבר 90 דקות, עם הרבה רטוריקה בומבסטית נגד ישראל וארה"ב, אך לא אמר דבר הרומז להסלמה משמעותית. "אפשר היה להסתפק באי-מייל", התבדח צופה לבנוני.
לנסראללה היו שלושה מסרים ברורים, מנתח אקונומיסט. הראשון: הוא לא ידע מראש על מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. הוא אמר שהמתקפה הייתה "100% פלשתינית" ושהיא נשמרה בסוד מפני חיזבאללה, ארגון פלשתינים אחרים ואירן. זוהי גם ההערכה של ישראל וארה"ב. השני: קריאה להפסקת אש בעזה ולמדינות הערביות והמוסלמיות לפעול להשגתה, למשל באמצעות חרם נפט וגז על ישראל. המטרה של הדברים הייתה להביך את שליטי ערב, וגם לומר: הבאת המלחמה לסיומה אינה באחריות חיזבאללה.
המסר השלישי היה: נסראללה יושב במושב האחורי. הוא אמר שישראל סופגת כעת אש בכל הכיוונים – מחמאס בדרום, מחיזבאללה בצפון וממיליציות פרו-אירניות בזירות אחרות – וטען שזהו מצב חסר תקדים בתולדות המדינה. הוא מנה את רשימת יחידות צה"ל המועסקות בגבול לבנון. המשמעות: הירי הנוכחי של חיזבאללה כבר תורם בצורה משמעותית למאמץ המלחמתי. נסראללה אומנם אמר ש"פעולותינו היום אינן הסוף ואינן מספקות", אך הותיר פתוחה את השאלה מה יגרום להסלמה מצידו.
הנאום בכללותו מלמד, סבור אקונומיסט, שנסראללה רוצה כרגע לשמר את הסטטוס-קוו. יש לו כמה סיבות לכך. האחת היא ארה"ב, אשר שלחה שתי נושאות מטוסים למזרח הים התיכון והזהירה במפורש את חיזבאללה מפני הסלמה. השנייה היא אירן, הרואה את חיזבאללה כנשק יום הדין שמטרתו להרתיע את ישראל מלתקוף אותה במישרין; היא אינה רוצה לסכן אותו עבור חמאס.
השלישית היא לחצים מבית: לבנון שקועה מזה ארבע שנים במשבר כלכלי חמור ביותר, עם אינפלציה שנתית של 100% ואובדן 98% מערך הלירה. מלחמה תגרום לה נזק שאותו לא תוכל לתקן. סקר שפרסם העיתון אל-אחבר, האוהד את חיזבאללה, מצא ש-68% מהלבנונים אינם תומכים במלחמה מלאה עם ישראל. אפילו בקרב השיעים של חיזבאללה הדעות חלוקות: רק 51% בלבד מול 49% נגד.
חיזבאללה מקווה להפוך את עוצמתו הצבאית לכוח פוליטי. בלבנון אין נשיא מאז אוקטובר אשתקד והפרלמנט נכשל תריסר פעמים בניסיון לבחור את מחליפו של מישל עאון. חיזבאללה רוצה בבחירתו של בן-בריתו סולימאן פרנג'ייה, המקורב גם לבשאר אסד. הארגון עשוי לסבור שהימנעות ממלחמה תקדם את סיכוייו לקבוע מי יהיה הנשיא ואולי גם בכירים אחרים, כמו מפקד המודיעין – משרה שאינה מאוישת מאז מרס השנה.
בעת נאומו של חיזבאללה, המסך התפצל בצורה סוריאליסטית: אנתוני בלינקן היה בישראל ולחץ על בנימין נתניהו וקבינט המלחמה בנושא התוכניות ליום שאחרי המלחמה, ומה שדחוף יותר – לאפשר הפוגה הומניטרית ברצועת עזה. גם אם תהיה הפוגה, היא כמובן לא תחול בגזרת הצפון ולא תמנע את ההפגזות היומיות על חיזבאללה. המלחמה תימשך, ולא הייתה זו הפעם האחרונה בה צופים עצבניים בלבנון יחכו שנסראללה יחרוץ את גורלם ארצם.