אז מתי ייחתם ההסכם עם חמאס בדבר שיחרור מקצת ה"חטופים"? לא לפני מחר, אומרים. האם אכן ייחתם ההסכם מחר, יום ששי? איננו יודעים. כבר אין לבטוח באמינות ההודעות האופטימיות ולפיהן נותרו רק כמה עניינים פעוטים עד לחתימה הסופית. כך אומרים, כאמור, אבל אמינות ההודעות האלה צנחה לשפל. וזו אינה הפעם הראשונה שחתימת ההסכם נדחית, חרף הפרחת נימה אופטימית. צר לי להביע ברבים את מסקנתי, בלא שנועצתי באלופים (במיל'): אני חש כי ישראל מושפלת על-ידי החמאס. כך נוהגת הנהגת ארגון טרור שיעדו הוא חיסולה של מדינת ישראל.
מדינתנו עוברת סדרה של השפלות, דחיות, תירוצים, מעת שנפתחו המגעים הלא-ישירים בדבר שחרור ה"חטופים". וכבר איננו מזכירים כי ה"חטופים" כלואים בלא שחטאו. רבים נרצחו וגורלם של אחרים אינו ידוע. קבינט-המלחמה, כלומר השלישיה נתניהו-גלנט-גנץ הייתה חייבת לאשר את הסכם השחרור ולפיו שחרור כל ה"חטופים" יתקיים - אם יתקיים - במועד בלתי ידוע. לא הייתה אפשרות אחרת. הרי קיים הכורח למצות את כל האפשרויות כדי להביא לשחרור ה"חטופים", בשלבים. ונוסף אמצעי לחימה נוסף נגד ישראל: השפלה. נשק פסיכולוגי זהו עוד אמצעי לחימה הנתון בידי החמאס.
כך נוהג ארגון טרור שאינו מחויב, כידוע, לאף אמנה בינלאומית שעניינה תפקוד מדינה בעת מלחמה. חמאס, מי שהפך מרתפים של בית חולים למפקדה המשגרת הוראות לביצוע טרור רצחני. הצילומים המתעדים את מטה הטרור השוכן ב"שיפא" הופצו בעולם. התגובה בעולם? רפה, בהחלט לא נקיטת אמצעי עונשין. ומה עוד קורה במגזר של רפואה משולבת בטרור? ומי לא שם לב לאדישות הראשונית של ארגון הצלב האדום הבינלאומי שלא הזדרז לטפל במצבם של נפגעים במלחמה? כן. התוצאה, ישראל המושפלת. אלה ימים שבהם נמצא צידוק לדרך מאבקה של מדינה - בארגון טרור. התוצאה, כאמור: ישראל מושפלת.