"לא יהיה חשמל, לא יהיה מזון, לא יהיה דלק. הכל סגור. אנחנו נלחמים בחיות אדם - ונוהגים בהתאם", אמר שר הביטחון בתחילת המלחמה, והנה ישראל מכניסה מאות אלפי ליטרים של דלק ופותחת את מעבר "כרם שלום" להכנסת מזון וסיוע הומניטרי. ישראל שוב מספקת דלק ומזון לחמאס, וזאת תוך כדי מלחמה שבאה להשמיד את ארגון הטרור. הדלק והמזון שמועברים לחמאס, מאריכים את המלחמה ומסכנים את חיילי צה"ל.
אני מודע ללחץ האמריקני שהביא את ישראל להסכים להכנסת דלק ומזון לרצועת עזה. אני כיהנתי בשתי ממשלות שנכנעו ללחץ אמריקני ובשני המקרים התוצאות היו הרות אסון. בעקבות לחץ אמריקני, הסכימה ממשלת שרון להשתתפות החמאס בבחירות לרשות הפלשתינית (ולנוכח הלחץ האמריקני גם אני תמכתי בכך). עד היום אנו משלמים את המחיר הכבד על-כניעה זו ללחץ האמריקני. המקרה השני היה בממשלת אולמרט שנכנעה לדרישתם של האמריקנים שישראל לא תפציץ תשתיות ברחבי לבנון במלחמה נגדה. פעולה זו הייתה מקצרת מאוד את מלחמת לבנון השנייה ומונעת אבידות רבות (אני הקטן תמכתי בהפצצות אלו גם אל מול הדרישה של ארה"ב, אבל רוב חברי הממשלה נכנעו בפני הלחץ האמריקני).
המקרה הנוכחי חד וברור הרבה יותר משני המקרים שתיארתי לעיל. אחרי הטבח שביצע החמאס בישראל, ולנוכח הידיעה הברורה שהדלק והמזון ישמשו אותו להילחם בישראל, אסור להיכנע ללחץ האמריקני.
"כאשר עלי לבחור בין הסכמה ושיתוף פעולה עם ארצות הברית מחד לבין עצמאות וביטחון, אני בוחר בעצמאות וביטחון... גם אם הדבר יביא על ישראל סנקציות חמורות", אמר בן-גוריון כאשר היה צריך להתמודד מול הלחץ האמריקני לפני הקמת המדינה. אבל אי-אפשר להשוות את מי שמנהיג את ישראל כיום לענק כמו בן-גוריון.