X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מיוחדים ברשת
טראמפ בעצרת תומכיו ב-6 בינואר [צילום: ז'קלין מרטין, AP]
האם טראמפ נטל חלק ב"התקוממות" ב-6 בינואר
זו אחת השאלות המרכזיות הניצבות השבוע בפני בית המשפט העליון של ארה"ב, אשר יכריע האם התיקון ה-14 לחוקה מונע מטראמפ להתמודד וושינגטון פוסט משרטט את הסוגיות והמחלוקות

בעוד בית המשפט העליון של ארה"ב שוקל האם דונלד טראמפ רשאי להתמודד בבחירות לנשיאות, יתמודדו תשעת השופטים עם השאלה האם הוא היה מעורב בהתקוממות נגד הממשל – לפני ובזמן הסתערות תומכיו על הקפיטול ב-6 בינואר 2021. טראמפ ניצב בפני שני כתבי אישום על מאמציו להטות את תוצאות הבחירות, אך התקוממות אינה בין האישומים המיוחסים לו, והוא לא הורשע בסנאט באישום אשר כלל התקוממות. לטענתו, עובדות אלו מלמדות שמונח זה אינו נוגע אליו.
בית המשפט ידון השבוע (8.2.24) בערעורו של טראמפ על פסילת התמודדותו בפריימריז בקולורדו בנימוק שנטל חלק בהתקוממות. השופטים לא בהכרח יתמודדו עם שאלת ההתקוממות; הם יכולים להכריע בתיק גם בלא להיכנס אליה, מציין וושינגטון פוסט. הסוגיה היא סביב התיקון ה-14 לחוקה, שאושר לאחר מלחמת האזרחים (בשנת 1868), ואשר נותר רדום במשך 150 שנה – והיא מעוררת חילוקי דעות נוקבים בין משפטנים והיסטוריונים, לאו-דווקא בחלוקה מפלגתית ואידיאולוגית.
מבין תשעת השופטים, שישה הם שמרנים ושלושה מהם מונו בידי טראמפ. בית המשפט יכול לפסוק לטובתו מבלי להיכנס לשאלת ההתקוממות. למשל: לקבוע שהוא לא נשבע (התנאי הקבוע בתיקון) בצורה המחייבת אותו שלא ליטול חלק בהתקוממות; שהתיקון אינו מונע ממתקוממים להתמודד לנשיאות; או שהקונגרס הוא שצריך להכריע מי פסול מלהתמודד.
עם זאת, המקרה מעורר את השאלה כיצד חשבו האמריקנים בשנות ה-1860 שיש להתמודד עם עובדי מדינה לשעבר שנלחמו בשורות הדרום וביקשו לחזור למשרותיהם, והאם המקרה של טראמפ נופל במסגרת התיקון. מתנגדיו של טראמפ – כולל משפטנים שמרניים מובילים – טוענים, כי ההיסטוריה החקיקתית מלמדת שהמילה "התקוממות" שבתיקון מכוונת לכל שימוש פומבי בכוח או איום להשתמש בכוח בידי קבוצה של אנשים שמטרתם למנוע את מימוש החוק.
נאומו של טראמפ בעצרת ליד הבית הלבן ב-6 בינואר היה ראיה מרכזית בהליכים בקולורדו. הוא קרא לתומכיו לבוא לוושינגטון ל"התכנסות פרועה", שיקר על האופן בו התנהלו בחירות 2020 וקרא למפגינים לצעוד לקונגרס ולהילחם למענו בעת אשרור נצחונו של ג'ו ביידן. "אנחנו נלחמים בכל הכוח, ואם אתם לא נלחמים בכל הכוח – לא תהיה לכם יותר מדינה", אמר לקהל – אם כי גם ציין שהמחאה צריכה להיעשות בדרכי שלום. משם החלה ההסתערות, וטראמפ ישב בחיבוק ידיים במשך שעות בעוד תומכיו משתוללים בקפיטול וקוראים לתלות את סגנו, מייק פנס, שסירב לשתף פעולה בהטית התוצאות.
לעומת זאת, תומכיו של טראמפ אומרים שהתקוממות היא פעולה חמושה – וטראמפ לא עשה זאת. לדבריהם, התיקון ה-14 מדבר על התקוממות נגד החוקה – מונח שאין לו הגדרה ברורה, ואשר אותה צריך לקבוע הקונגרס ולא בית המשפט. המסתערים עצמם הואשמו בתקיפת שוטרים, בשיבוש הליכים רשמיים, בקשירת קשר ובעבירות אחרות ו-850 מהם הורשעו – אך איש מהם לא הואשם בהתקוממות. עם זאת, מעיר הפוסט, התביעה יכולה לבחור את הסעיפים הקלים ביותר להוכחה; ואחרי מלחמת האזרחים נפסלו רבים מאנשי הדרום למרות שלא הואשמו בהתקוממות או בבגידה.

מה ישרת טוב יותר את הדמוקרטיה
גם הפורעים לא הואשמו ב"התקוממות" [צילום: AP]

כאמור, השאלה מי מגדיר מהי "התקוממות" איננה פשוטה כלל ועיקר. פרשנות מרחיבה של בית המשפט העליון עלולה לגרום לשיטפון של תביעות נגד מועמדים לנשיאות ולמשרות אחרות; בוחרים באילינוי טוענים שיש לפסול את ביידן בנימוק שהוא מעניק סיוע לאויביה של ארה"ב.
פרופ' סמואל יששכרוף מאוניברסיטת ניו-יורק מוטרד מסוגיה עקרונית נוספת: האפשרות שבתי המשפט או אפילו פקידים/נבחרים המפקחים על הבחירות יוכלו לפסול מתמודדים. "אנחנו חייבים להיות זהירים בבואנו להסתמך על הנחיות מהמאה ב-19 כדי לפסול מתמודד שלפני שלוש שנים קיבל 75 מיליון קולות", הוא מתריע. טראמפ הוא סכנה לדמוקרטיה, טוען יששכרוף, אך גם פסילת מועמדים היא סכנה שכזאת.
פרופ' ג'יל לֶפּוֹר מאוניברסיטת הרווארד סבורה שהסנאט צריך היה להרשיע את טראמפ ב-2021 ולמנוע ממנו להתמודד שוב, ומאחר שלא עשה זאת – המשימה מצויה בידי בתי המשפט. "הרפובליקנים בקונגרס התנערו ממחויבותם החוקתית, אך הדבר אינו משנה את הלשון הברורה של התיקון ה-14 הפוסל את טראמפ. אפשר לא לאהוב את זה. אני יכולה לא לאהוב את זה. אולי רוב המדינה לא אוהבת את זה. אבל זה לא נימוק נגד השימוש בתיקון".
לדעתו של פרופ' מייקל מק'קונל מאוניברסיטת סטנפורד, קשה לומר שטראמפ היה מעורב בהתקוממות, שכן הוא לא אמר לתומכיו לתקוף מאן דהוא. "זו הרחבה רצינית" של התיקון, הוא סבור. "מה הוא אמר? כולנו רואים את ההופעה הנוראה שלו. הוא לא אמר להם לתקוף את הקונגרס. הוא אמר להם לצעוד לקונגרס ולהביע את זעמם על מה שהוא רצה שיחשבו – שהבחירות נגנבו". קשה מאוד גם לומר שההתקפה עצמה הייתה התקוממות, סבור מק'קונל, ויש להיזהר מאוד שלא להחיל מונח זה על מתפרעים.
חוץ מזה, ממשיך הפוסט, בכלל לא בטוח שהתיקון ה-14 אוסר להתמודד לנשיאות; הוא אינו מזכיר משרה בו בין אלו החסומים בפני מתקוממים. פרופ' קורט לאש מאוניברסיטת ריצ'מונד אומר שיש צורך במחקר ודיונים מעמיקים לפני שהמשפטנים יוכלו – אם בכלל – להגיע להסכמה. ואם אין קביעה ברורה שהתיקון חל על מתמודדים לנשיאות – יש לאפשר לטראמפ לרוץ, הוא מדגיש.
פרופ' מארק גראבר מאוניברסיטת מרילנד סבור אחרת. לדעתו, מניעת התמודדותו של טראמפ היא-היא שתשרת בצורה הטובה ביותר את הדמוקרטיה. הוא מציין, כי ברוב מדינות אירופה, רק מי שמציית לחוקים הדמוקרטיים יכול להתמודד בהליך הדמוקרטי. "יש טענה דמוקרטית לפסול אותו. יש ערכים דמוקרטיים בשני הצדדים", הוא טוען.

הכתבה המלאה
תאריך:  06/02/24   |   עודכן:  06/02/24
+טראמפ מוביל בסקרים - אבל התמונה יותר מורכבת
14:17 06/02/24  |  איתמר לוין   |   לרשימה המלאה

ממוצע הסקרים לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב מעניק לטראמפ יתרון של ממש, אבל אם מתמקדים בסקרים האיכותיים ביותר - התמונה היא של מרוץ צמוד, מנתח אקונומיסט

[צילום: AP]

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האם טראמפ נטל חלק ב"התקוממות" ב-6 בינואר
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות בחירות בארה''ב 2024
איתמר לוין
זוהי מסקנתו של אקונומיסט מן הנתונים העדכניים ומן המודלים המנסים לחזות את השלכותיו של המצב הכלכלי על תוצאות הבחירות    לצד זאת, המודלים עשויים לשגות וביידן סובל מחולשה לא רק בכלכלה
צבי גיל
הביביסטים שולטים בתחום התעמולה לחיזוק ה"בייס" ומצליחים בשעה שהאופוזיציה אינה מסמנת את המטרה העיקרית - ביבי    בני גנץ יכול לעשות דבר אחד כדי לעורר את הטריגר להפלת הממשלה והוא לצאת ממנה
איתמר לוין
ניו-יורק טיימס מדווח: בכירים בבית הלבן שוגרו למטה בדלאוור, עובדים חדשים נשכרים, ביידן יוצא למדינות המפתח, הרשתות החברתיות מקבלות דגש - ואולי גם תמיכה של טיילור סוויפט
איתמר לוין
בלי התמודדות של ממש בבחירות המקדימות, השניים כבר מצויים למעשה בשלבים הראשונים של מערכת הבחירות לנשיאות - עם שאלות טקטיות ואסטרטגיות חסרות תקדים, מציין ניו-יורק טיימס
איתמר לוין
הפילוג בחברה האמריקנית לא היה כה עמוק מאז מלחמת האזרחים, וגם אם אין כיום סכנה של אלימות - קשה לצפות כיצד ינהג הצד המפסיד בבחירות בעוד תשעה חודשים, מנתח ניו-יורק טיימס
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il