אם מישהו חשב ש"מסיבת העיתונאים" השבועית של ביבי היא נלעגת הוא טועה טעות מרה. היא מחושבת להפליא. היא לא נועדה לתקשורת הרגילה שסוקרת את ביבי בכל מקרה, אלא לרשתות החברתיות הרעילות ולשאר תיאטרוני הבובות כמו ערוץ 14, שם נמצא ה"בייס" שלו ודי לו בכך. בתגובה לכינוס ההתנחלות המחודשת בעזה שבו השתתפו שרים וחברי כנסת גם מחוץ לעוצמה יהודית, מנהיג "המחנה הממלכתי" בני גנץ אמר כך: "השתתפות השרים וחברי הקואליציה בכינוס חזרה לעזה פגעה בחברה הישראלית ובלגיטימציה שלנו בעולם ובמאמצים ליצור מסגרת להשבת חטופינו". זהו. ממלכתי מאוד. הצחקת אותם בני. החברה הישראלית מעניינת את בן-גביר פחות מקליפת השום. הלגיטימציה שלנו בעולם היא בדיחה אצל "עוצמה יהודית" והשבת חטופינו תעניין אותם כשאלה יוחזרו בארונות קבורה ואז אפשר יהיה לצאת במסע נקם לאומי. בני גנץ יכול לעשות דבר אחד כדי לעורר את הטריגר להפלת הממשלה והוא לצאת ממנה. סביר שבמקרה כזה "תקווה חדשה" לא תפרוש. אז מה. היא בעצם ליכוד ב' ללא ביבי. כמו ש"ישראל ביתנו" היא ליכוד ג' ללא ביבי. אביגדור ליברמן כבר הודיע שלא יצטרף להצעת אי-אמון של "יש עתיד".המטרה היא הציבור הרחב. פרישת בני גנץ תגייס אותו מחדש. המבחן יהיה שחרור החטופים.

האופוזיציה

בראש האופוזיציה עומד יאיר לפיד, לא קוטל קנים בתחום ההסברה או התעמולה. ניתן היה לצפות ממנו מאחר שהוא מכיר היטב את הקורים שנטווים על-ידי ביבי, בנו יאיר ושות' - שיפעיל מננון תעמולה שיהיה יעיל מול התעמולה הארסית של האב ובנו והרוח הרעה. נועה אחיטוב תיארה זאת יפה בהארץ 32.1.2024: אם נמשיל את הציבוריות הישראלית למשחק כדורגל, שחקני הקבוצה הימנית משחקים משחק שבו מותר לבצע פאולים ולשופט אסור לשרוק על עבירות שביצעה קבוצתם, אבל מעודדים אותו לשרוק תכופות על עבירות של היריבה. מן העבר השני, הקבוצה השמאלנית משחקת לפי החוקים המקובלים - פאול זה פאול, כרטיס צהוב, בעיטות עונשין וכו'. במשחק כזה ברור מראש מי תנצח וגם איך מגיעים להפרש שערים גדול לטובת הקבוצה הימנית, בעוד הקבוצה השמאלנית ממשיכה לשחק כשהיא חבולה ופצועה. ולא זו בלבד אלא בתעמולה של ביבי הוא מעדכן ללא הרף ומגיב להתרחשויות בשטח לפי דף מסרים המיועד להכפיף אותו לנרטיב קבוע המשרת את מטרותיו. לפי חן אגרי ב"עין השביעית" ( 23.1.2024) "הטקטיקה המקובלת על נתניהו היא רתימת הסוגיות הביקורתיות המציגות אותו באור שלילי, לטובותו. זאת על-ידי ריקון כל סוגיה מתוכנה והפיכתה לסוגיה פוליטית מקטבת, תיוג והכתמה עקביים של גורמים שונים בחברה הישראלית, מציאת אשמים דמיוניים או דמיוניים למחצה והצגתו של נתניהו כקורבן. הדוגמה האחרונה היא משפחות החטופים. הקריאה לשחרר את החטופים מוצגת כהחלטה מודעת ומכוונת להיכנע לחמאס ולהפסיד במלחמה." המאמר של אגרי מביא דוגמאות רבות לארגז הכלים שבו משתמשים נתניהו ואנשיו, שכולו ללא יוצא מן הכלל תעמולה צרופה ללא ביסוס, כולל המסרים של הפיונים שלו.

ללמוד מן האמריקנים

לאחר ירידה מתמשכת בסקרים של הנשיא ביידן, הוא ויועציו החליטו להפסיק להיות politically correct, להוריד את כפפות העור הרך ולשים במקומם כפפות לזירת אגרוף. על הכוונת נושאים שרוב הדמוקרטים וחלק מן הציבור הכללי מקבלים אותם, אך הסכנה הגדולה מכולם היא בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא. הוא ה"אויב" שיביא להרס הדמוקרטיה שהיא היסוד המוצק של החברה האמריקנית, ערכיה, תרבותה, כלכלתה והשפעתה בעולם. לתכלית זאת ביידן הקים צוות של מומחים וחבורה של אנשים משפיעים כשהם פרוסים בנקודות הקריטיות של קהל המצביעים ברחבי ארה"ב. בין היתר הוא רותם למשימה את טיילור סוויפט, הזמרת-יוצרת המהממת שהיא "כוכב עליון" אמריקני בינלאומי, במרכז המסע בדומה לזה שעבד בבחירות לנשיאות ב-2020. הצוות של ביידן מתאר את טראמפ כסכנה עליונה לממשל האמריקני ולחברה האזרחית ובונה על כך כי הפחד מפני עוד שלטון של טראמפ, ובגרסה קיצונית יותר יביא את הבוחרים להכרעה נגד טראמפ ובעד ביידן. לפי העיתון "ניו-יורק טיימס" הצוות של ביידן מתכוון להתמקד גם בסוגיות קריטיות כמו הזכות להָפָּלות. ואם הציבור שכח, יזכירו לו את ה-6 בינואר כאשר המון גזעני הסתער על גבעת הקפיטול כדי להביא לשינוי תוצאות הבחירות. אנשי הנשיא מאמינים כי המסר נגד טראמפ כמי שעתיד להרוס את הדמוקרטיה ישכנע את הדמוקרטים המהססים לתמוך בנשיא וימצא אוזן קשובה אצל מצביעים בלתי תלויים שבחרו בשעתו בדונלד טראמפ. עד כאן בארה"ב. אשר לישראל, היה אם יחול שינוי בהרכב הקוואליציה כאשר הסדר להחזרת החטופים יביא לפרישה של "עוצמה יהודית" ואחריה "הציונות הדתית" - זה כבר סיפור אחר לגמרי.ז ה יהיה בחזקת מהפך מצדו של ביבי. אך כל עוד שזה לא קורה- האופוזיציה הישראלית לא זקוקה לסכנה עתידית כשהיא יכולה להצביע על סכנה מוחשית עכשוויות. המערכה לא צריכה להתמקד בגורמים גזעניים לאומניים, אלא במי שבחר בהם כשותפים ואך ורק למטרה אחת והיא להציל את עורו ואם יש בכך כדי להרוס את המדינה - שיהיה. לא יזיק אם האיסטניסטים בקרב האופוציה יגיעו למסקנה שמותר להשתמש במקצת הכלים שבהם משתמש ביבי והחבורה שלו. המטרה היא הפלת ביבי כראש ממשלה של השלטון הזדוני הזה. אין בלתה בזמן הזה ובימים אלה.