ישראל אסירת תודה לארה"ב ובעלות בריתה הערביות על הסיוע במלחמה באירן. אבל מלחמתה של ישראל באירן - המהווה איום קיומי לכל בעלות הברית הערביות של ארה"ב - תורמת לביטחון הלאומי וביטחון הפנים של סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, ירדן, מצרים, מרוקו וגם ארה"ב.
ראש ה-FBI, כריס ריי, הצהיר בעדותו בקונגרס שפגיעה בישראל - כמו שהיה ב-7 באוקטובר - מהווה מקור השראה לטרור אירני/איסלאמי נגד יעדים אמריקנים ברחבי העולם ועל אדמת ארה"ב.
ישראל היא אב-טיפוס ללוחמה בטרור ומוצב קדמי של ארה"ב באזור קריטי לסחר הבינלאומי ושיווק נפט וגז טבעי ומוקד טרור איסלאמי/אירני אנטי-אמריקני. ישראל חוסכת לארה"ב מיליארדי דולרים הכרוכים ביצור והצבה של נושאות מטוסים אמריקניות נוספות באוקיינוס ההודי והים התיכון ומספר חטיבות במזרח התיכון. פגיעה בישראל נתפסת בעיני אירן וגרורותיה כפגיעה בארה"ב.
אירן וחיזבאללה פועלים משנות ה-80' בדרום ומרכז אמריקה - יחד עם ברוני הסמים, ארגוני טרור וממשלות אנטי-אמריקניות - ומגבירים את נוכחותם על גבול ארה"ב-מקסיקו ובתוך ארה"ב, כדי לקדם את חזון האייתולות: הכנעת "השטן הגדול האמריקני". אירן גם פועלת להפלת המשטרים הסונים הערביים הפרו-אמריקנים במפרץ הפרסי, מרוקו, מצרים וירדן.
לאחרונה אירן מגבירה חתרנות וטרור בירדן מבסיסים בעירק וסוריה, תוך מינוף 2 מיליון הפליטים הסורים בצפון ירדן, הפעילות החתרנית הענפה של "האחים המוסלמים" בירדן, הפיצול בין השבטים הבדואים, והרוב הפלשתיני בירדן, המאיימים על יציבות השלטון ההאשמי. הפלת המשטר ההאשמי תקצין את האיום האירני והפלשתיני על ישראל, ותשלים את כיתור סעודיה על-ידי אירן ובעלות-בריתה.
אבל, משטר האייתולות חייב את התעצמותו הצבאית הדרמטית מאז עלייתו לשלטון בפברואר 1979 למדיניות הכושלת של מחלקת המדינה האמריקנית, הדבקה באופציה הדיפלומטית, שוללת את האופציה הצבאית, ומאמינה שבוננזה פיננסית ודיפלומטית תשכנע את האייתולות לזנוח חזון בן 1,400 שנים, להסכים לדו-קיום בשלום, ולקיים הסכמים. מחלקת המדינה מתעלמת מהמציאות הוולקנית במזרח התיכון ומאיום הטרור האירני על אדמת ארה"ב, הממחישים שתנאי להרגעת המצב הוא שינוי - ולא מו"מ - עם המשטר באירן.
אמנם הנשיא ביידן מאיים על האייתולות DON’T, אבל במקביל הוא משעה ומרכך סנקציות כלכליות שהוטלו על האייתולות בהיקף של יותר מ-100 מיליארד דולרים, שרובם מושקע בשדרוג יכולות הטרור של אירן, חיזבאללה וחמאס.
ביידן פועל להרתעת אירן, אך במקביל לוחץ על ישראל להימנע מפעולות-מנע עצמאיות נגד אירן, לעבור מהאופציה הצבאית מול חמאס לאופציה הדיפלומטית, ובכך מגביר את תלות ישראל בארה"ב, פוגע בכוח ההרתעה של ישראל, ומתמרץ טרור אנטי-ישראלי. תקדימי העבר מוכיחים שעל ישראל להגיב ללחץ האמריקני על-ידי העדפת אינטרס ביטחוני ארוך טווח על פני נוחיות מדינית קצרת טווח. לדוגמה, היענות ללחץ מנעה את הכרעת החמאס ב-17 השנים האחרונות וסללה את הדרך להתעצמותו ולמחדל האיום של ה-7 באוקטובר. לעומת זאת, הדיפת הלחץ להימנע מהשמדת הכור הגרעיני בעירק ב-1981 - שכלל גם השעיית אספקת מטוסי קרב והסכמים ביטחוניים - שחררה את ישראל, סעודיה, איחוד האמירויות, בחריין, עומאן וכווית מאיום קיומי, וחסכה מארה"ב ב-1991 עימות גרעיני מול סדאם חוסיין.
כך גם היה בעבר, כאשר ישראל הדפה לחץ כבד של ארה"ב שהיה פוגע בכוח ההרתעה של ישראל, ומונע את הפיכתה לבסיס הקדמי היעיל ביותר של ארה"ב שאינו דורש הצבת חיילים אמריקנים: לחץ אמריקני להימנע מהחלת החוק הישראלי על רמת הגולן ב-1981; לחץ לא לפתןח במלחמת מנע ב-1967; לחץ להימנע מאיחוד ירושלים ובנייה יהודית מעבר ל"קו הירוק" ב-1967; לחץ כבד להימנע מהחלת החוק הישראלי בירושלים המערבית, מערב הגליל, וחלקים ניכרים בשפלה ובנגב ב-1949; ועוד.
תקדימי העבר ממחישים שהיענות ללחץ אמריקני פוגעת בביטחון ישראל, ואילו הדיפת הלחץ מקדמת את ביטחון ישראל וגם אינטרסים חיוניים של ארה"ב.
בינואר 1991 - עם פתיחת "מלחמת המפרץ" - דרשה ארה"ב מישראל להימנע מתגובה לפגיעת טילי "סקאד" עירקים בגוש-דן. ראש הממשלה שמיר נענה לדרישה, מכיוון שזאת הייתה, בראש ובראשונה, מלחמתה של ארה"ב לשחרור כווית ובלימת סדאם חוסיין. באפריל 2024 ארה"ב דורשת מישראל להימנע מתגובה למתקפת טילים אירנית, למרות שזאת בראש ובראשונה - בניגוד ל"מלחמת המפרץ" - מלחמתה של ישראל במשטר האייתולות.
הפקת לקחי 7 באוקטובר מחייבת להימנע ממדיניות של תגובה, הכלה ומתקפות נקודתיות, ולנקוט במלחמת-מנע (שהייתה מונעת את מחדל ה-7 באוקטובר) ומתקפות מערכתיות ולא רק נקודתיות. אירן אינה מסתירה את חזונה ופעילותה לחיסול "הישות הציונית". מחיר מלחמת-מנע היום יתגמד לעומת מחיר מלחמת-תגובה בעתיד הקרוב מול אירן משודרגת ואולי אף גרעינית.