כאשר סירבו הצפונבונים, הטייסים ואנשי הסייבר, אלופיהם במילואים הופיעו בטלוויזיה והצדיקו את הסירוב הנפשע. וכבר אז היה ברור שיבוא יום והצד הפוליטי הנגדי יסרב, לא היה ידוע אז שהיום הזה כה קרוב.
אממה, ראינו ב-7 באוקטובר שבמלחמה על גדרות הכנסת, לטייסים ולאנשי הסייבר אין כל יכולות ולכן הטנקים וכוחות החי"ר יגיפו אותם, בסיוע הדחפורים של חיל ההנדסה.
אופס, טעות קטנה באלגוריתם, הטייסים ואנשי הסייבר על אלופיהם (מיל') חשבו שיש להם כוח. יחיא סינוואר הראה להם מאיפה משתין הדג. הם פשוט פיקששו באלגוריתם, אותו אלגוריתם חולה שחירב לנו את 7 באוקטובר. ומי שמבסס את הביטחון הלאומי על אלגוריתם, מתוחכם ככל שיהיה, מניח את דמנו, תרתי משמע, על קרן הצבי.
כל החשיבה של לפני 7 באוקטובר, חשיבה שאפשר לתת לעילית הצפונבונית של הצבא להשתולל ולהשיג הישגים פוליטיים באמצעות איום על השירות, חשיבה אשר ברור מראש שהייתה חולה במחלה ממארת, הביאה רבים מאתנו למוות סופי, ושמה את כל הרעיון הציוני בסכנה רבתי.
הרשות להתמרד לא נתונה רק לצד אחד. יום אחד צד א' יתמרד, יום אחד צד ב' ואז ניכנס לתהודה ונתפרק כמו גשר טקומה
שבקישור, סבלנות רק ל-4 דקות בבקשה.
התיקון הוא חיוני, הוא יבוא משורות הימין. לשמאל אין הנהגה, אין אמונה, אין כלום, עגלה ריקה אשר אפילו חציר יבש וציץ נבל אין בה.
בד בבד עם עיסוק ההנהגה, הצבא ורשויות הביטחון במלחמה, על הימין להתארגן עם בשורות חדשות לעם ישראל, עם חזון עדכני, אשר ילכד את השורות מימין ומשמאל ויאחה את השברים הנוראיים סביב האתוס היהודי/ציוני, אתוס העם הנבחר אשר אחרי 2000 שנות גלות ואחרי השואה הנוראה של יהודי אירופה והתפוצות האחרות, שב לארצו כדי להקים בה ישות מדינית יהודית, ציונית, ישראלית ודמוקרטית ולפי סדר העדיפות הזה, ותוך שמירה מרבית על זכויות אזרחיות של כל הציבורים האחרים המתגוררים בארץ ולפי סדר עדיפות של אוהב - אויב.
יהודי לא ירים יד על יהודי, יהודי יקרב יהודי אליו, גם אם יש ביניהם מחלוקת. זה לא המצב היום. השמאל הרים ידו בסרבנותו, השמאלי הממוצע לא מוכן כלל לדבר על פיוס, השמאלי הממוצע לא רואה בעיניים מלבד שחורות, ולכן אין לו סיכוי בבחירות. השמאל לא יגיע להנהגה עד שייפקח עיניו לראות את המציאות. מטלת קירוב הלבבות היהודיים היא מטרה לאומית ימנית, השמאל אטם אזניו ושם על עיניו פרה עיוורת של מטוסים. יש לו רבים כאלה, הוא לא מפסיק לרחף, כוח הכובד הפסיק לעבוד עליו.
יש גם שמאל עלוב בתחפושת אשר רוצה להיראות כימין, ולכן קורא לעצמו מרכז, עגלה ריקה בריבוע. אפילו את מארקס ואנגלס אין להם לחבורה הנרפית של המרכז אשר תורתה היא תורת תוכניות הריאליטי בטלוויזיה, תוכניות האוכל, התחרויות האוויליות והאינפנטיליות, עם ארומה מיוחדת של אילנה דיין ובליווי החדשות המוטות לטובת נרטיב האויב של ערוצי התרעלה.
הימין חייב לקחת את המשימה על כתפיו, אין לו ברירה, אין אף אחד במקומו שיעשה זאת, יש כאן רק עגלה אחת מלאה בתוכן, במסורת, באהבת מולדת, בכיבוד אב ואם, עם כל הקושי וחוסר השוויון המשווע שבכך, משימת האחדות מוטלת על כתפי הימין.
הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן: אוֹהֵב שָׁלוֹם, וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת, וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה