פסיקת בג"ץ מהיום קבעה כי לרשות המבצעת אין סמכות להורות שלא לאכוף את חוק שירות ביטחון בהיעדר מסגרת חקיקתית, והוסיפה כי "משלא מעוגן פטור במסגרת חקיקה", על הרשות המבצעת לפעול לאכיפת חוק שירות ביטחון. בג"ץ קבע זאת בהקשר של תלמידי ישיבות, אולם זוהי הלכה כללית שתקפה במישרין גם לכל קבוצת אוכלוסייה פטורה אחרת, שהפטור הניתן לה לא מעוגן במסגרת חקיקה. מלבד גברים חרדים יש לפחות שש קבוצות נוספות שהפטור שניתן להם משירות מבוסס על שיקול הדעת של גורם ברשות המבצעת (הפוקד) ואינו מעוגן במסגרת חקיקה: ערבים, ערביות, דרוזיות, צ'רקסיות, ארמנים וארמניות. מפסיקת בג"ץ מהיום עולה אפוא, שהרשות המבצעת אינה יכולה להמשיך ולפטור ערבים וכיו"ב על בסיס החלטות שר הביטחון או הפוקד הממונה, והיא מחויבת לפעול לאכוף גיוס לצבא גם על ערבים וכיו"ב. ברור לכולם שצה"ל לא יתחיל עתה בגיוס בכפייה של ערבים ודרוזיות (וסביר להניח שגם ביחס לחרדים לא ינהג כך). לפיכך, צריך להסדיר את הפטור לחרדים ולקבוצות אוכלוסייה אחרות בחקיקה, ולעשות זאת באופן שיעבור פסיקת בג"ץ. למרבה השמחה, יש אפשרות חוקית מוכחת המאפשרת לעשות זאת. סעיף 40 בחוק שירות הביטחון מאפשר לנשים יהודיות לקבל פטור "מטעמי הכרה דתית". סעיף זה קיים בחוק, בצורה זו או אחרת, מאז 1949. למיטב ידיעתי, בג"ץ מעולם לא ציין פגם בסעיף זה בעשרות ההליכים שקיים בבקשות לפטור מטעמי הכרה דתית. יתרה מכך, גם היום הכיר בג"ץ בזכותו ובחובתו של המחוקק להסדיר פטור מגיוס בחקיקה. לפיכך, על הכנסת לפסוע במשעול הכבוש היטב של הפטור שכבר קיים במסגרת חקיקתית, ולהסדיר בחקיקה את הפטורים לכל הקבוצות הפטורות בפועל מגיוס. תיקון חוק זה יקבע כי גבר או אישה שטעמים שבהכרה דתית או טעמים מצפוניים או טעמים אחרים מונעים אותם מלשרת בשירות ביטחון, פטורים מחובת שירות ביטחון לאחר מסירת תצהיר לרשויות הגיוס. כמובן, מי שיקבל פטור משירות לא יהיה זכאי לקבל שום קצבת קיום או כל קצבה אחרת מהמדינה עבור מה שיעשה לאחר הפטור. וכך, צעיר חרדי שלא רוצה להתגייס לצבא יוכל לקבל פטור כבר בגיל 18, בדיוק כמו צעיר ערבי, ואם יחליט ללכת ללמוד בישיבה, המדינה לא תממן אותו, אפילו לא בשקל אחד. כל הכסף שייחסך בדרך זו יופנה לתגמול חיילים המשרתים בשנה שלישית לשירותם הסדיר, שיקבלו את המשכורת הממוצעת במשק בתריסר החודשים האחרונים לשירותם. כך תפתור המדינה באופן חוקי את סוגיית הפטור לחרדים; תאפשר לצעירים חרדים לצאת לעבוד כבר בגיל 18 במקום בגיל 26 כמו היום; בפעם הראשונה תסדיר בחקיקה את הפטור מגיוס הניתן לצעירים ערבים ולכל קבוצות הפטור האחרות; תשים קץ לתופעה המבישה של תעשיית הפטורים על-רקע נפשי, שרובם הם פיקציה, ושאחד מראשי אכ"א לשעבר הגדיר "כתורתו אומנותו של החילונים" (כיום מדובר ב-10% ממקבלי הפטור משירות); ותתגמל את המשרתים עבור שירותם.