בוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט נשמעה (יום ד', 15.7.20) תמיכה בתקצוב מחקר הים התיכון מכספי הקרן.
יו"ר הוועדה ח"כ אבי דיכטר אמר: "השופט גל התפטר בזמנו מתפקידו, לאחר שהבין שהוא לא יכול להתקדם עם המינויים בתפקידים השונים במועצת הקרן ובוועדת ההשקעות. כוועדה, נדאג לכך שהקרן תקום לפני שיהיה בקרן מיליארד שקל, על-מנת שזו תתחיל לפעול מיד כשיהיו מיליארד שקל בקרן ולא רגע אחד אחרי".
הפרופסור איתן ששינסקי אמר כי אחד התנאים שראוי שהוועדה תתערב בהם לקראת המכרז החדש להפקת אוצרות הטבע מים המלח, הוא שייקבע שחברה שתגיש מועמדות לזכות במכרז החדש, תבוא בידיים נקיות. כלומר, זו תחויב לפתור את חילוקי הדעות בינה לרשות המיסים, לפני שהיא תתמודד על זיכיון חדש. לטענתו, הדרישה תהווה זרז ותמריץ משמעותי לסיום המחלוקת.
בעניין קצב ההוצאה מהקרן, אמר ששינסקי: "החוק קובע הוצאה של 3.5% מכספי הקרן ב-5 שנים הראשונות. לאור מחירי הגז ושערי הריבית הנמוכים שיהיו בעשור הקרוב, נכון יהיה להאיץ את קצב ההוצאה ל-5 או 6%. אף שזה מדרון חלקלק, ויש מדינות שרוקנו את הקרנות בשימוש כזה. קרן המטבע הבינלאומית ממליצה למדינות שנמצאות במשבר כלכלי להקדים את ההוצאה".
בעניין גובה המיסים וההיטלים, ששינסקי אמר שאם הייתה אצלנו זכות חתימה כמו שקיים בארה"ב, לא היה צורך בוועדה, כיון שהמדינה הייתה יכולה לקחת את כל רווחי היתר. "חבל שלא הכנסנו את הסעיף במכרז. בזמנו החברות נדרשו להוכיח יכולת טכנית להפקת גז או נפט אבל בשום שלב לא היה תמחור".
בנושא ההיטלים, אמר ששינסקי כי למיטב ידיעתו, חברת נובל אמרה שהיא הפרישה את כספי ההיטלים. אולם רשות המיסים לא מוכנה לקבל את הכסף. מאגר תמר כבר הכניסו 150% מההשקעה כך שהם מוכנים להתחיל ולשלם את ההיטלים. הסכום ממתין להכרעת רשות המיסים.
בנושא יצוא הגז, אמר ששינסקי כי לדעתו היעד העיקרי לייצוא הוא טורקיה ומשם לאירופה זו התוכנית הכלכלית הטבעית, אולם יחסינו עם טורקיה והסכסוך עם קפריסין לא מסייעים להיתכנות. באירופה מאוד מעוניינים לגוון את מקורות הגז ולרכוש גז מישראל.
בארץ מכירים את פני הירח, טוב מאשר את פני הים התיכון
הפרופסור רות ארנון והפרופסור צבי בן אברהם טענו שמדינת ישראל חייבת לחקור את הגאולוגיה בים התיכון. יש ארצות בהן נקבע שאחוז קבוע מההכנסות אוצרות הטבע, הולך למחקר. מחקרי הים מאוד מורכבים ויקרים. המחקר המודרני בים העמוק, דומה לחקר החלל. בארץ מכירים את פני הירח, טוב יותר ממה שאנחנו מכירים את פני הים התיכון. העומק הממוצע בים התיכון הוא כ-2 ק"מ. הורדת מכשירים ושתילתם בים, דורשים מערכות תקשורת וספינות יקרות שיתאמו לביצוע.
ששינסקי תמך בהצעה לתקצוב את המחקר הימי מכספי הקרן. הוא אמר: "בהיבטים גאולוגיים, סביבתיים וכלכליים, זו מגמת לימודים חשובה שתצמיח דור של מומחים ישראלים בלי להסתמך על מומחים מהעולם".
יו"ר הוועדה דיכטר סיכם את הדיון ואמר, העיכוב בהכנסות הכספים לקרן מאוד מדאיגות את הוועדה. רשות המיסים צריכה לספק לנו הסברים אם יש כסף מעוכב, ולמה הוא מעוכב. בעניין מוסדות הקרן, אמר דיכטר: "ועדת האיתור שעבדה בזמנה, לא הצליחה להגיע לתוצאות. אפנה לשר המשפטים בבקשה להניע את תהליך ועדת האיתור. דיכטר תמך אף הוא בהצעה לתמיכה מכספי הקרן במחקר הים התיכון. אפנה לשר האנרגיה בבקשה לשמוע על תקציבי המחקר. אין שסיבה שמשרד האנרגיה לא יקצה אחוז כל שהוא מההכנסות למחקר".
