נמשך המאבק בישראל נגד האנטישמיות ברשתות החברתיות, והיום (ד', 14.10.20) הודיעה חברת טיק טוק, בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת - כי תאבק בתכנים אנטישמיים המופצים אצלה. זהו דיון רביעי בנושא בשלושת החודשים האחרונים, ויו"ר הוועדה,
דוד ביטן, הדגיש כי "תופעת האנטישמיות ברשתות החברתיות גברה מאוד בתקופה האחרונה מאז פרוץ משבר הקורונה, ובדיונים הקודמים נחשף כי משרדי הממשלה עוסקים בניטור התופעה, אך לא מגישים תלונות ומבצעים מעקב אחר הציוצים האנטישמיים. בדיון הקודם - הוחלט על הקמת צוות בינמשרדי בשיתוף הרשתות החברתיות שיחליטו יחד כיצד למזער את התופעה ולהיאבק בה יחד ולהסיר את המסרים האנטישמיים מהרשתות".
ביטן ברך את הודעת פייסבוק משלשום, על החלטתם למחוק תכנים הכוללים הכחשת שואה. "זהו צעד חשוב במאבק באנטישמיות ברשת, ומצפה ומקווה שהחברות הנוספות בתחום תצטרפנה ותאמצנה מדיניות זו בנושא האנטישמיות. בעבר, רבים היו ספקנים ביכולתי להשפיע בעניין - ואני שמח שבעבודת-צוות הגענו להישגים ונגיע לעוד בהמשך" ביטן קרא לצרף לצוות הבינמשרדי את נציגי ההסתדרות הציונית והאקדמיה.
מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן), יוזמת הדיון, אמרה: "לאחר היעדרותם הבולטת בעבר, טיקטוק בחרו לשאת באחריות על האנטישמיות הארסית שקיימת בפלטפורמה שלהם, על-ידי ההשתתפות בדיון היום. כפי שהעליתי במפגשים הקודמים עם נציגי פייסבוק, גוגל וטוויטר, על טיקטוק והאחרים לאמץ וליישם את הגדרת IHRA לאנטישמיות - הכוללת שימוש בהשוואות ובהכחשת שואה, כמו גם דה-לגיטימציה, דמוניזציה ומוסר כפול כלפי ישראל - ולהשתמש בהגדרה מקובלת זו כדי לסמן תכנים אנטישמיים". יוסי טייב (
ש"ס) ברך אף-הוא על הודעת פייסבוק וקרא לחברות נוספות להצטרף אליה, וביקש להותיר ברשת תכנים חיובים על ישראל.
אליזבט קנטר, מנהלת קשרי-ממשלה של טיקטוק בישראל, השיבה כי "אנטישמיות היא דבר מתועב, ולתוכן אנטישמי המביע שנאה אין מקום בפלטפורמה שלנו. יש לנו אפס סובלנות כלפי קבוצות שנאה מאורגנות ואלה הקשורים אליהן. כללי הקהילה שלנו משקפים את ערכינו - וכשהם מופרים אנו פועלים, כולל הסרה של התוכן וסגירת חשבונות". קנטר הציעה כי יישומון טיקטוק ישמש להגברת זיכרון השואה ולימודי השואה.
קנטר ועמיתה, אריק שאדוונס, מנהל מדיניות בטיקטוק עם מומחיות בנושא תוכן שנאה, הוזמנו לסקור בוועדה את המדיניות והפעולות שביצעה הרשת החברתית כדי להיאבק בתכנים אנטישמים, ולדברי קנטר "בעולם שהופך מקוטב יותר מיום ליום זהו כנראה אתגר קשה מאד, אך לעולם לא נפסיק לעבוד כדי להפוך את טיקטוק לפלטפורמה בטוחה עבור הקהילה שלנו, כך שהם יוכלו להרגיש חופשיים לבטא את היצירתיות שלהם".
קנטר ושאדוונס הדגישו כי המדיניות וכללי הקהילה אינם סובלניים כלפי תוכן שתוקף או מסית לאלימות כלפי אדם או קבוצה, או מתיר תוכן הכולל דברי שטנה. "אנו אוכפים כללים אלה בשילוב טכנולוגיות ומעל 10,000 מומחי תוכן, וכאשר הכללים מופרים, אנו פועלים מהסרת התוכן ועד סגירת חשבונות. הכלים הטכנולוגיים מסמנים באופן יזום תוכן או חשבונות המעודדים שנאה או תוכן קיצוני על-ידי זיהוי תמונות, מסנני מלים וכלים אוטומטיים מבוססי למידת מכונה. צוותי הביקורת הם מנהלי-תוכן ייעודיים שתפקידם לבדוק תוכן, להגיב לדיווחים על תוכן לא-ראוי, ולפעול כאשר התוכן מפר את כללי הקהילה. הם מקבלים הדרכות בנושא תוכן ואידאולוגיות שנאה, ובישראל הצוות מורכב מדוברי עברית וערבית".
קנטר הדגישה כי המדיניות בנושא שנאה מתעדכנת באופן קבוע כדי לזהות מבעוד-מועד מגמות או פעילות הנוגדת את הכללים. "טיקטוק משתפת פעולה באופן קבוע עם ארגונים לא-ממשלתיים וגופים מובילים בישראל ובאיחוד האירופי כיד ושם, הקונגרס היהודי העולמי והקרן החינוכית לשואה, כדי לקדם באופן יזום תכנים חינוכיים על-אודות השואה והסכנות שבאנטישמיות". לדבריה, בשנה שעברה, החלה טיקטוק לפרסם דוח שקיפות והייתה הפלטפורמה הראשונה בעולם שהכריזה על פתיחת מרכז שקיפות שהזמין קובעי מדיניות, רגולטורים ובעלי-עניין לבחון מקרוב את תהליך בקרת התוכן ברשת. בדוח האחרון, המתייחס לינואר-יולי 2020, הוצג ש-96% מהסרטונים שהפרו את כללי הקהילה הוסרו לפני שמשתמש דיווחו עליהם ו-90% הוסרו לפני שמשתמשים צפו בהם.
לדברי דביר כהנא, מנכ"ל משרד התפוצות, יש פער גדול בין ההצהרות והמדיניות הרשמית - לבין הביצוע בפועל. "זו מחויבות גדולה של הרשתות להשקיע בכך משאבי ניטור והסרה, וחובתנו להמשיך לוודא שאכן מדיניות זו תתממש", וקרא לטיקטוק לקיים שקיפות בנתונים בעניין. קנטר סיפרה מצידה, על 4 מיליון סרטונים שהורדו לאחרונה, צוות שעובד בנושא ו-41 בקשות למידע ע"י רשויות החוק בישראל בעניין, שנענו ב-85% מהמקרים.
יעקב חגואל, סגן יו"ר ההסתדרות הציונית שיזם את הדיון בנושא, הוסיף כי "גם מסע ארוך מתחיל בצעד קטן, אך ברור שכוח הרשתות החברתיות חזק מרשתות העיתונות והטלוויזיה, כוח - שיכול להיות הרסני. כוח זה משפיע יום-יום על האירועים האנטישמיים ברחובות". ג'ורדנה קפלר, מנהלת מדיניות ישראל והתפוצות בפייסבוק, הודתה ליו"ר הוועדה על הירתמותו לנושא, הבטיחה כי מדיניות החברה בעניין תחול גם על אינסטגרם, וכי מדובר בצעד ראשון ולא אחרון בנושא.
רונן מנליס, מנכ"ל המשרד לעניינים אסטרטגיים, הוסיף כי מאז הדיונים הקודמים בוועדה ניכרים שיתוף פעולה ונכונות מצד חברת טיקטוק, כולל הורדת תכנים. "יש עדיין תכנים שאנו במו"מ כדי להגדירם כאנטישמיים, ועליהם עדיין להשקיע מאמץ בהכשרת המנטרים ומורידי-התוכן". רונן קסטלו, מנהל המדיניות של טוויטר, סיפר מצידו על שורת שיחות עם גורמי ממשל בישראל וארגונים בינלאומיים לגבי ניטור אנטישמיות, והכשרת מתנדבים בעניין שתחל בדצמבר הקרוב.
