בשבעת החודשים הראשונים של הקורונה (מארס-אוקטובר 2020) נפטרו 619 קשישים המתגוררים בבתי אבות ובדיור מוגן - 36% מכלל הנפטרים עד אותו מועד (3.10.20), וזאת למרות ששיעורם הוא פחות מ-1% מכלל האוכלוסייה. שיעור הדיירים מבין המתים מקורונה גדול כמעט פי שישה משיעורם באוכלוסיית הקשישים (70,000 דיירים מתוך 1.1 מיליון קשישים) - מוסר (יום ב', 26.10.20) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בממצאי הביניים שלו על הקורונה. 80% מהנפטרים היו בני 80 ומעלה.
נכון לאמצע אוגוסט, היו פערים ניכרים ביחס ליעד שנקבע למספר המיטות לחולי קורונה בבתי החולים הגריאטריים, והיקף המיטות עמד על 44%-38% (440 מתוך יעד של 1,000 או 1,150 מיטות). עדיין לא נקבע מועד להשגת היעד שנקבע לזמינות של כ-1,000 מיטות המיועדות לדיירי המוסדות שהם נשאים של קורונה, והיו סוגיות שעלולות היו להקשות על השגתו. בשבועיים שבאמצע אוגוסט היו מאושפזים בבתי חולים כלליים 45 קשישים בממוצע, אף שלהערכת הצוותים הרפואיים ניתן היה להעבירם לאשפוז בבית חולים גריאטרי ובכך לפנות מיטות לחולי קורונה צעירים יותר.
הפעלת תוכנית הבדיקות לעובדים מאמצע יולי 2020 השפיעה על תמותת דיירי המוסדות שבאחריות "מגן אבות ואימהות", באופן ש-30% מהנפטרים בקורונה בקרב כלל האוכלוסייה בשבוע שהסתיים ב-3.10.20 היו דיירי המוסדות, זאת לעומת 50% בשיא התחלואה. להערכת "מגן אבות ואימהות" מאוגוסט, 25,000 עובדים במוסדות באים במגע עם הדיירים ועלולים להדביקם, ול"מגן אבות ואימהות" נתונים חלקיים בלבד לגבי זהותם. אשר על כן, אומר אנגלמן, כדי לקיים בדיקות לעובדים אלה, על "מגן אבות ואימהות" להבטיח שכל העובדים ייבדקו באופן מחזורי.
האחריות לקביעת זהות העובדים שייבדקו הוטלה על מנהלי המוסדות. אולם היו מנהלים שציינו בפני משרד המבקר, כי קשה לחייב עובדים לבצע בדיקות נוכח האי-נעימות שגורמת הבדיקה לנבדק, ונוכח העובדה שהמנהלים אינם מוסמכים לחייב את העובדים להיבדק. כמו-כן, ביצוע בדיקות שבוע אחר שבוע עלולה לשחוק את הנכונות של העובדים לבצען, ומכאן שחשוב לבצע מעקב אחר יישום ההחלטה.
עם פרוץ המגפה לא היו למוסדות אמצעי המיגון הנדרשים, והם נאלצו לרכוש אותם בשוק החופשי, לעיתים במחיר גבוה, ובלי שהיה ידוע להם אלו אמצעי מיגון נדרשים. כמה מנהלים מסרו, כי בתחילת הגל הראשון הם נאלצו להסתמך על ציוד מיגון שסיפק להם ארגון פילנטרופי, וכי היה מחסור רב בציוד כיוון שמשרד הבריאות רכש את כל המלאי שהיה הקיים בשוק.
המשרד החל לספק את הציוד באמצע מארס. עם זאת, אנגלמן אומר ששיטת החלוקה שנקבעה למקרה של התפרצות במוסד ספציפי היא מסורבלת, וספק אם תוכל להבטיח שהציוד יסופק במועד ובעת ובעונה אחת לכמה מוסדות המרוחקים זה מזה. הוא גם ממליץ לשקול לאפשר למוסדות, ובפרט הגדולים שבהם, לקבל תקציב לצורך הצטיידות, וזאת במקום שהמשרד יספק אותו. המשרד סבור שמבחינת תנאי השוק עדיף שהוא ירכוש את הציוד; אנגלמן אומר שיש לקיים שיח ולמצוא את הדרך היעילה ביותר.
בשל החשיבות של בדיקות הקורונה למניעת תחלואה של דיירים במוסדות, ממליץ משרד המבקר, כי משרד הבריאות יבחן את האפשרות להגדיל את מספר הבדיקות הנלקחות מהדיירים והעובדים בסופי השבוע. עוד מומלץ, כי מערך "מגן אבות ואימהות" יקבע סדר עדיפות לבדיקת העובדים במוסדות בהתאם לרמת הסיכון הנשקף לדיירים, לרבות בהתאם לסיווג יישוב מגוריהם ב"מודל הרמזור", ויוודא שהם אכן נבדקים. על המשרד לבחון את האפשרות לקבוע הנחיות מחייבות לעניין התנהלות העובדים, וכי תובהר לעובדים החשיבות והחיוניות שבהתחברות ליישומון "מגן 2".
אנגלמן ממליץ שמשרד הבריאות יבחן בראייה כוללת את המענים השונים לבידוד הדיירים במוסדות, תוך הבטחת התנאים למתן הטיפול הדרוש להם בהתאם לתרחישי התחלואה השונים, לרבות תרחיש של תחלואה גבוהה של שפעת וקורונה בחורף הקרוב. עוד מומלץ להסיר חסמים המונעים מעבר של קשישים חולי קורונה מבתי החולים הכלליים לבתי החולים הגריאטריים.
פרק נוסף בדוח עוסק בשירותי הרפואה בקהילה בזמן הקורונה. על-פי הדוח, בתקופת הסגר הראשון ואחריה, פחת בעשרות אחוזים שיעור החולים שהגיעו למרפאות הקופות, למרפאות חוץ בבתי חולים ולבתי החולים לקבלת טיפול. המצב של חלקם בכל הקופות היה חמור, הם היו זקוקים לטיפול דחוף והימנעותם מקבלתו עלולה הייתה לסכן אותם. משרד הבריאות לא פעל לגיבוש אופן הפעולה המיטבי שיפחית את רתיעתו של הציבור מלבקר בעת הצורך במרפאות הקופות, במרפאות החוץ בבתי חולים ובחדרי המיון, ויפיג את חששותיהם של הצוותים המטפלים מלתת שירות לחולים המבקרים במקום, קובע אנגלמן.
אנגלמן מזהיר, כי חששות אלו עלולים לגרום לחיסון חסר מפני השפעת העונתית. לכן הוא ממליץ למשרד הבריאות ולקופות לגבש תוכנית סדורה למתן החיסונים, שתכלול כוח אדם רפואי בהיקף המותאם להיקף המתחסנים; לקבוע לפי אלו שיקולים יוחלט מיהן הקבוצות באוכלוסייה שמומלץ לחסנן ולפרסם שיקולים אלה; לאתר מקומות מתאימים לביצוע החיסונים; להסדיר תנאים פיזיים לשמירת בטיחות המטפלים והמטופלים; לשקול לחסן בביתן אוכלוסיות בסיכון עם מחלות מורכבות; לקבוע תאריך יעד לתחילת מבצע החיסונים (קרוב ככל האפשר למועד הגעת החיסונים) ולסיומו; להבטיח כי יחוסנו השוהים במוסדות, ובייחוד במוסדות המיועדים לקשישים; ולגבש מסע הסברה בנושא חשיבות ההתחסנות נגד שפעת עונתית.