נתניהו חייב להשיב כל הכסף למיליקובסקי

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מחויב להחזיר לבן-דודו, נתן מיליקובסקי, את כל 300,000 הדולרים שקיבל ממנו - ולא 10% בלבד, כפי שקבעה אשתקד ועדת ההיתרים הפועלת ליד משרד מבקר המדינה. כך סבור היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אשר שינה את עמדתו בנושא לנוכח ממצאיו בפרשת הצוללות ובפרשת המניות. מיליקובסקי העניק לנתניהו סכום זה בשנת 2018, למימון הגנתו המשפטית. נתניהו ביקש רק בדיעבד את אישורה של ועדת ההיתרים, אך זו דחתה את בקשתו משום שלא הבהיר כמה יוציא מכיסו-שלו לפני שיזדקק לסיוע ממיליקובסקי. מאותה סיבה נדחתה בקשתו של נתניהו לקבל מיליוני שקלים מחברו ספנסר פרטרידג'. הוועדה אף קבעה, כי על נתניהו להחזיר למיליקובסקי את מלוא הסכום. בעקבות זאת טען נתניהו, כי 270,000 דולר שימשו למימון הגנתה של שרה נתניהו בפרשת החמגשיות. הוועדה קיבלה גרסה זו והורתה לו להחזיר רק 110,000 שקל - הסכום בו לדבריו השתמש בעצמו. מנדלבליט תמך בשעתו בהחלטת הוועדה, בנימוק שמאחר שמיליקובסקי הוא קרוב משפחתו וידידו של נתניהו - נסתרה החזקה לפיה הכסף ניתן בזיקה לתפקידו הציבורי של נתניהו. כיוון שכך, חלו עליו כללי ועדת אשר, ואלו אוסרים רק תשלום לנבחר הציבור עצמו. כעת הוא אומר (יום ג', 26.1.21), בתשובה לעתירות לבג"ץ בנושא, כי התשתית העובדתית השתנתה ועימה גם המסקנה המשפטית. חקירת פרשות הצוללות והמניות העלתה, כי נתניהו רכש בשנת 2007 ב-1.7 מיליון דולר מניות בחברה שבבעלותו של מיליקובסקי, ומכר אותן לבו-דודו כעבור שלוש שנים ב-16 מיליון דולר. "בעוד שבמועד הבחינה הראשונית הדיון התמקד בבקשה שהדגישה את הצורך הקונקרטי הנטען בקבלת סכום כסף מקרוב משפחה לצורך מימון הוצאות משפטיות הנוגעות להליך פלילי, הרי שלכך נוספה ההבנה שמערכת היחסים הכספית בין השניים כוללת נדבכים נוספים. זאת, שכן ידוע כי בשנים 2010-2007 התקיימה בין השניים זיקה עסקית בהיקף לא מבוטל, שהשיאה למשיב 1 רווחים משמעותיים, אשר היועץ המשפטי לממשלה סבר על בסיס ראיות מינהליות, כי ניתן להניח שראשיתה בטובת הנאה לא מבוטלת שקיבל ממר מיליקובסקי. לשיטת היועץ המשפטי לממשלה, יש בכך כדי להצביע על כך שבמערכת היחסים טמון מרכיב נוסף בצד המאפיינים המשפחתיים של סיוע בעת צורך, שהודגשו בבקשה. "בעוד שבמועד הבחינה הראשונית הושם דגש על הזיקה המשפחתית והקשר הקרוב בין הצדדים לאורך השנים, הרי שבהמשך - על בסיס ניתוח התשתית שנאספה בבדיקה - עלה כי הסיוע הכספי מידי מיליקובסקי, ניתן אך למשיב 1, ולא לאחיו. על-פי ממצאי הבדיקה, מיליקובסקי הסביר כי ביקש להקל בכך על נתניהו ו'לשחרר' אותו מדאגות כספיות בשעה שהוא ממלא תפקיד ציבורי חשוב מכאן, שממצאי הבדיקה העלו כי אף לגישת מר מיליקובסקי, עצם היותו של המשיב 1 בעל תפקיד ציבורי היווה צידוק למתן סיוע כספי מצידו דווקא עבור המשיב 1". במצב זה, אומר מנדלבליט, "לא ניתן עוד לומר כי נסתרת החזקה הראשונית שלפיה המשיב 1 קיבל את הכספים באשר הוא עובד ציבור. הפועל היוצא של מסקנה זו, היא כי ועדת ההיתרים (הפועלת מכוח כללי אשר שהם רובד נורמטיבי נוסף) ממילא אינה מוסמכת להתיר את קבלתם. יובהר כי הוועדה, כאשר נדרשה לנושא, פעלה אף היא על בסיס הנחת העבודה הקודמת שלפיה אין מדובר במתנה אסורה". כעת מדובר על חוק המתנות, אשר אוסר להעניק אותן גם לבן-זוגו של עובד הציבור. לכן, גם לשרה נתניהו אסור היה לקבל את הכסף - ויש להשיבו במלואו. עמדתו של מנדלבליט הוגשה באמצעות עוה"ד שרון רוטשנקר ויונתן ברמן.