ועדת החוקה סיימה (יום ב', 2.8.21) את הקראת סעיפי הצעת חוק קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים, אסירים וכלואים בתקופת התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021, לקריאות שנייה ושלישית. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב הודיע כי מחר יתקיימו הנמקת ההסתייגויות וההצבעות.
הצעת החוק נועדה להאריך עד סוף השנה את תוקף החוק, המסמיך את שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לקיים דיונים שלא בנוכחות בפועל של אסירים ועצורים אלא תוך שימוש בטכנולוגיה של השתתפות בדיון מרחוק ("זום"), בשל התפשטות מגיפת הקורונה.
כמו-כן, מוצע להרחיב את האפשרות לקיים דיונים מרחוק בתקופה שבה החשש מהתפשטות נגיף הקורונה נמוך באופן יחסי, אך המגפה טרם מוגרה. בין היתר, ביחס לעצורים ואסירים שהם חייבי בידוד, מוצע כי ניתן יהיה לקיים דיון מרחוק שלא בנוכחותם אף ללא הכרזה. עוד מוצע לאפשר קיום דיון מרחוק (ובכלל זה - דיון בו נשמעת עדות) לאסירים ועצורים שאינם חייבי בידוד אך מעוניינים בכך בשל חשש מהדבקה. הסדרים אלו יחולו גם על דיונים בוועדת השחרורים, ועל אסורים ועצירים במערכת המשפט הצבאית, בשינויים המחויבים כמפורט.
בתקופה זו יוכל אסיר או עצור לבקש כי דיון בעניינו יתקיים ב-VC בתנאים המפורטים ובהתאם לשיקול דעת השופט. עצורים או אסירים החייבים בבידוד יוחרגו מחובת הנוכחות בדיון בבית המשפט ודיון בעניינם יתקיים ב-VC. עצורים או אסירים מחוסנים, שבאו במגע הדוק עם חולה קורונה, גם יוחרגו מחובת הנוכחות, וגורם בכיר יהיה רשאי לקבוע כי הדיון ייערך ב-VC. זאת על בסיס חוות דעת פרטנית של קצין רפואה בשב"ס שמבסס את החשש שהאדם נדבק בקורונה - למשך 96 שעות מעת שהחשש התגבש, או עד תום ביצוע כל הפועלות הדרושות להסרת החשש.
עוד נקבע שיוקנה שיקול דעת רחב לבית המשפט לקבוע שבשל חשש להידבקות בנגיף הקורונה, יתקיים הדיון ב-VC למעט כשמדובר בדיון שבו נשמעת עדותו של הנאשם. בית המשפט יוכל לקבוע כי הדיון יתקיים -VC אם העצור או האסיר ביקש זאת, באמצעות בא-כוחו, לאחר ששקל בית המשפט את חשיבות נוכחות העצור או האסיר בדיון, את קיומן של נסיבות אישיות שיש בהן כדי להשפיע על הסיכון להידבקות ואת ההגבלות המוטלות על הציבור באותה תקופה. חברי הוועדה הביעו את התנגדותם לקביעת הסדר רחב זה במסגרת הוראת השעה.
בהצעת החוק נקבע בנוסף הסדר המאפשר השעיה של 96 שעות למי שחוסן ויש חשש שבא במגע עם חולה מאומת, אך לדרישת יו"ר הוועדה, ההסדר יחול רק אם אותו אדם מוגבל גם מפעילויות אחרות בכלא, בשל הקורונה.
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "מה ההצדקה להבחנה בין אסיר מחוסן שבא במגע עם חולה מאומת לאדם חופשי. אי-אפשר להישאר עם הוראה חקוקה שלא להוציא אסיר לדיון כשלא מוטלת עליו הגבלה דומה בכלא. גם לאסיר יש זכות לבוא במגע עם אחרים ואם לא מדובר בענישה ראוי להסדיר את זה בצו".
בנוגע להארכת ההסדר והוספת ההסדר המאפשר לשרים להגדיל את מספר העצורים והאסירים שיובאו לדיון בתקופת הכרזה אמר כי "מדובר על הארכה של כארבעה חודשים ולכן לא פותחים את הדיון הכללי, אך יש לכלול חובה על השרים לבדוק את האפשרות להעלות את המספרים. היינו צריכים לראות באפריל, מאי ויוני זינוק במספר הבאות של אסירים להליכים ולא ראינו את זה ולצד הבנת העומס המוטל על שב"ס זה מטריד. בכל פעם שתהיה הכרזה מחדש יקבע דיון לבחינת הנתונים התומכים ומספרי ההבאות".
עוד אמר כי "אי אפשר ליישם את הכלי ללא מחקר ברור, שלא תהיה הידרדרות במדרון חלקלק. אני מבין את הצורך לאור הגל הרביעי להארכת התוקף, לא הייתי מאשר הארכה לשנה, והבקשה כאן היא לארבעה חודשים. אי-אפשר להעביר כזו רפורמה, בטח לא באופן קבוע כשאתם לא יודעים להגיד לנו כמה דיונים התקיימו ובאיזו דרך. החוק לא יעבור בלי דיווח קבוע לוועדת החוקה. יהיה פה דוח חצי שנתי ואולי בתחילה אף רבעוני".
ביחס לדיונים של עצורים או אסירים קטינים אמר: "אין לנו את נתוני הבאת הקטינים, אבל הנושא מחייב מחשבה. אם מדובר על מעצר ראשון, ממילא צריכים להגיע, ואם הם עצורים עד תום ההליכים, או שהם במתקני כליאה מניח שהם מחוסנים. האם ניתן להכניס הוראה כללית שבתקופות של הכרזה קטינים יובאו לבית המשפט למעט אם יש טעמים מיוחדים שיירשמו".
בהתייחסו למעצר עד תום ההליכים, במצב בו אין הכרזה, אמר: "יש לקחת בחשבון שתמיד עומדת לסניגור הזכות לסרב. השאלה אם לא נדרשת הבחנה בין דיון בו מתקבלת הכרעה על מעצר עד תום ההליכים, לבין הדיונים האחרים בהם הבקשה מוגשת ע"י הסניגור. יש משהו קשה בדיון מעצר עד תום ההליכים, כשמדובר באדם שעדיין חף מפשע ומתקבלת החלטה חמורה על שלילת חרותו. האם לגיטימי, שאדם בחזקת חף מפשע, חרותו תישלל בדיון בו לא נפגש פנים אל פנים עם השופט? אני לא מוכן להכריע על כך בהארכה של ארבעה חודשים לחוק".
ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "ראינו בשנה וחצי האחרונות שלוקחים ומיישמים רק את המינימום הקבוע בחוק ולכן, עלינו לקבוע איזה סוגי דיונים חייבים להביא לבית המשפט ושיעשו את זה. הארכת מעצר ראשונה או שנייה בזום, כשהעצור לא יכול להתייעץ עם עוה"ד היא פגיעה. לא צריך לעשות הנחות בזכויות חוקתיות".
הד"ר עופרה חבקין, סגנית ראש שירותי בריאות הציבור: "מהיותי מעורבת בנוסח הראשון של 96 שעות, לא דובר על בידוד אלא השעיה, בדיוק כמו שמתייחסים לחולה שפעת ודואגים שלא יסתובב וידביק את כולם. בגלל הסכנה להדבקה בכלא, ברגע שמישהו מגיע מבחוץ ואולי יש חשש שהיה במגע עם חולה, עושים בדיקה בכניסה וכן לאחר 3 ימים שזו תקופת הדגירה. זה היה הרציונל".
כנרת צימרמן, רע"ן משפט מנהלי ופלילי בשב"ס: "ביקשנו 96 שעות לוודא שנדע מי נדבק ולוודא שלא ידביק אחרים. אין לנו את הסמכות ביחס למי שיוצא לדיונים ולכן נבקש סמכות להרחיק או לבודד ל-96 שעות גם במקרים אלו. שב"ס עשה כל שניתן לשמור על בריאות האסירים".
ד"ר שרונה עבר הדני מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות: "לגבי מחלים יש אפשרות צרה מאוד לבידוד ולכן ההוראה בחוק נדרשת".
עו"ד שירי לנג, ממונה ייעוץ וחקיקה בהנהלת בית המשפט: "בכ-80 ימי דיונים, התקיימו כ-6,197 דיונים בנוכחות. מעבר למעצר ימים ראשון, כ-15% היו דיוני הוכחות וכ-75% שאר הדיונים - דיון בתסקיר, בעברייני מין ועוד".
רפ"ק טל ימיני ראש חוליית כליאה באגף המבצעים במשטרה: "המשטרה לא אוספת את הנתון של מספר העצורים שאנחנו מלווים ישירות מהתחנה לבית המשפט. רובם מגיע באיסוף של יחידת נחשון של השב"ס ולאחר מכן המשטרה מביאה עצורים מהלילה או שעות הבוקר והם נקלטים בבית המשפט ע"י יחידת נחשון כך שזה תופס כמעט את על העצורים של אותו יום".