|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר פתח את הדיון וציין כי "החוק הזה קיבל דין רציפות מהכנסת הקודמת, שם הוא עבר בקריאה ראשונה, חוק מאוד חשוב שאמור להסדיר את כל נושאי המיסוי מכל הרווחים ממשאבי הטבע, מתוך תפיסה שהמשאב הוא ציבורי, וחשוב מאוד שהמיסים יגיעו מהר ושהשומה תהייה שומת אמת. אני מתכוון לקיים דיון עומק בנושא ולשמוע את כל הגורמים". שרת המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, שהייתה מיוזמות החקיקה בכנסת הקודמת ציינה כי "הוצגה בפני הממשלה תחזית שהקרן הזו תתחיל לעבוד ברגע שיצטברו בה מיליארד שקל, דובר על 2018, והינה אנחנו כאן, וזה בין היתר בשל המנגנון הקיים, המאפשר לחברות לנצל אותו לרעה, אם מערערים, לא צריך להפקיד את הכסף, יצרנו לחברות תמריץ לא לשלם, ולעכב זאת. זה תיקון מאוד מקצועי של רשות המיסים שבאה לתקן את הליקוי הגדול הזה, אין זמן יותר מתאים מהתקופה הזו לתקן את הליקוי הזה, שיש גרעון כ"כ גדול, שהכתה בנו הקורונה הכלכלית, לא רק לקצץ אלא גם להרים כסף מהרצפה. זה מסר חשוב לציבור שלוקחים גם מהחזקים".
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
מירי סביון, משנה למנהל רשות המיסים: "אנחנו מתייחסים בחוק רק להיטל רווחי יתר, תאגידים שמפיקים מאוצרות טבע במדינה, משלמים שלושה סוגי מיסים, בהם היטל רווחי יתר, שלשמו התכנסנו היום, הוא חל רק על מי שמפיק אוצרות טבע במדינה. הרעיון שעמד מאחורי ההיטל הוא להגדיל את ההכנסות ממי שמפיק את הרווחים האלה". מספר חברי כנסת תהו ברקע הדברים, האם אין הכוונה היא להכשיר את הקרקע למהלך דומה בקרב חברות קטנות יותר, שעה שבדברי ההסבר לחוק צוין כי נבחן בשנה האחרונה התיקון ביחס לכל מערכי המס, ונוכח כך שברשות המיסים הודו כי יש כוונה להחיל תיקון רחב יותר במסגרת חוק ההסדרים. ח"כ אופיר כץ: "אנחנו בעד מיסוי של אותם תאגידים שמוזכרים בחוק הזה, אבל השאלה האם מדובר רק בזה, אני לא רוצה שזה יגיע לחברות הקטנות, שכל מי שיהיה אתכם במחלוקת, תלכו ותגבו ממנו כספים, עוד בטרם ההליך המשפטי".
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
ח"כ ינון אזולאי: "התיקון הוא בכיוון הנכון, אבל השאלה הזו מאוד חשובה, האם לא מדובר בהשלכות רוחב?". ח"כ נירה שפק: "יש לחדד את הדברים, אנחנו מקבלים פניות שנהדק את החוק בצורה ברורה, כדי שלא יהיה תקדים בחוק ההסדרים". יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, השיב לדברים: "מדובר כאן אך ורק ברווחי יתר ואך ורק בחברות משאבי הטבע. יש גם חקיקה בחוק ההסדרים הנוגעת לכלל המשק, אבל מדובר שם על גביית 30% בלבד מגובה המס ורק לחברות גדולות, ובגובה שומה של 20 מיליון שקל ומעלה, גם לי יש שאלות בנוגע לכך, וייתכן שנצטרך להכניס שינויים, בנוגע להיקף השומה והיקף המחזור הוא ההיקף הנכון, אבל נצטרך לפתוח את זה שם, איש לא רוצה שחברות קטנות, או בינוניות ואפילו בינוניות-גדולות ייכנסו לדבר הזה וצריך למצוא את האיזונים הנכונים. בחוק שלפנינו יש חשיבות לעניין הגבייה של הכספים הגדולים האלה של הציבור, לכן אנחנו מקיימים את זה בנפרד, זה גם האינטרס הציבורי הגדול". ח"כ אופיר כץ: "גם האינטרס של עסקים קטנים זה אינטרס ציבורי גדול. זה הפתח שלהם, זה התקדים. לא היה מיסוי כזה עד עכשיו". סביון: "יש פה חקיקה נפרדת בשל החשיבות של הדבר, מדובר במשאבי טבע של המדינה, במספר תאגידים לא גדול, תאגידים מאוד גדולים וחזקים שיודעים לעמוד על שלהם, הם פועלים לעיתים בשיטות שלא מקובלות עלינו, אנחנו מבקשים שתסייעו לנו לגבות את המיסים האלה בצורה יותר מהירה ויותר נכונה". עוד הוסיפה המשנה לרשות המיסים כי "הנושא של תשלום מס במחלקות נמצא בחוק ההסדרים, רק שבדין הכללי הוא הרבה יותר מצומצם על מי הוא יחול וזה לא על כל המס שלא שולם, אלא גבייה של 30% בלבד של תיקים יותר גדולים, שיש מחלוקות מס מאוד גבוהות, של 20 מיליון ש"ח".
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
בנוסף, חברי הכנסת שהשתתפו בדיון מתחו גם ביקורת על הגדלת התקופה שבמהלכה יכול פקיד שומה לאשר את השומה העצמית שהגיש בעל זכות נפט או להוציא לו שומה מ-12 חודשים לארבע שנים מתום שנת המס, וציינו כי הדבר לא מתיישב עם תכלית החוק שהוכרזה על-ידי הרשות, שהיא תשלום מהיר יותר של התאגידים לקרן העושר. סביון: "לגבי ששינסקי 2 שזה המשאבי טבע שזה לא גז ונפט, זה ארבע שנים, לגבי ששינסקי 1 קבעו שזה שנה אחת, ואנחנו אנחנו מבקשים להגדיל את משך הזמן. שתאגידים מסוימים עושים תכנוני מס, היכולת שלנו להבין מה המהלך הכולל, היא לעיתים רק לאחר מספר שנים, לכן תוספת הזמן דרושה כדי שנוכל להתמודד טוב יותר מול תכנונים מהצד השני, כך שכנראה החלטה תהיה נכונה יותר, גם אם היא תיקח זמן רב יותר, היכולת שלנו לתת שומת אמת תהיה טובה יותר. הרצון בתמונה הכוללת של החוק, הוא שהחברות יביאו פחות לתכנוני מס אגרסיביים, ודיווחים על היטלים הקרובים יותר למציאות ובכך בעצם נעלה את הגבייה". ח"כ ולדימיר בליאק: "אולי במקום להאריך לארבע שנים, הנכון הוא לקצר את משך הזמן לשנתיים בשני המסלולים? הרי המטרה שלנו היא להגדיל את הגבייה בלי להמתין שנים".
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
רון תומר, התאחדות התעשיינים בישראל: "אתם פותחים דלת לאפשרות שהגוף שקובע את השומה הוא הגוף המבצע לפני שיש החלטה סופית. נכון שזה רק רווחי גז ורק לחברות האלה, אבל מפה אתה קובע נורמה שיצוטטו אותם בדברים אחרים. מילא אם היה פה אישיו, אמרה גם מירי סביון, אין לנו מחלוקות גדולות גם היום. אני לא מכיר בעיות גדולות מששינסקי 1, ששינסקי 2 חל מ-2016, רק לאחרונה רשות המיסים הגיבה על השומות מ-2016, 2017. אין פה פער על חברה שמסרבת לשלם. אתם מייצרים משהו בפתרון נורא, שפותר בעיה שלא קיימת. "דבר נוסף הוא גם שהמדינה תצטרף להחזיק כסף פלוס 4% פלוס הצמדה, למקרה שהיא תפסיד בתביעה, זה חושף את המדינה לעשרות מיליוני שקלים שלא מתוקצבים בשום מקום. בנוסף, אומרים הכסף קודם יגיע לידי המדינה, שקרן העושר תעשה דברים טובים, אבל הכסף מסבירים לנו, ייכנס בתקופה שעד להערכת בית המשפט, לקרן זמנית, אולי יעשה קצת ריבית, אבל יהיה חשוף לריבית הרבה יותר גבוה. המדינה אומרת - לא לי אבל גם לא לך. אני חש שיש פה רצון להתעמר בנישום, גם אם הנישום חזק. אתם רוצים לקחת את הכסף מהחברות ועדיין לא גביתם את 2018, בואו תעשו את השומות מהר, זה צעד דרקוני. לבסוף, גם אם תחליטו לעשות את שלא יעשה, אני מבקש שזה יחול משנת המס 2022".
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
לינור דויטש, מנכ"ל לובי 99: "אני רוצה לברך על הצעת החוק, אנחנו מלווים אותה עוד מהכנסת הקודמת. היו"ר הבהיר היטב שיש פה ייחודיות על החוק הזה, שמדובר על חוק משאבי הטבע, יש פה צורך אמיתי שנובע מבעיות גבייה ענקיות מול מספר חברות ענק. רשות המיסים נמנעת מלתת מספרים, מדובר בכיל, שברון, נובל אנרגי, תמר פטרולים, 8-7 חברות, צריך חוק ייחודי כדי לטפל בבעיה שנוצרה. לכיל יש מחלוקת מס של 200 מיליון דולר שלא שולמו מ-2016, לגבי חברות הגז אנחנו משערים שמדובר במחלקות של מאות מיליונים, אנחנו לא יודעים אותו כי רשות המיסים שומרת הכל בסוד. יש פה משאב ציבורי, לכן ראוי שיהיה דיווח מה הציבור מקבל ממנו. כל מדינות המערב מודעות לכך שמדובר בתחום הנוטה לבעיה, לכן טורחות לפרסם שכל שקל שעובר לממשלה יהיה מפורסם. בנוסף יש פער אדיר בין התחזיות על הסכומים לבין התשלום בפועל. אין שום דבר על מה הציבור מקבל ומה לא, לכן ביקשנו שיהיה דיווח שנתי לוועדת הכספים. שבכל שנה תגיד הרשות כמה כסף נכנס, מה הפער בין התחזיות ומה הסיבות לפער". גם אנחנו לא מבינים את ההיגיון בהארכת השומה משנה לארבע, אם רוצים את הכסף מוקדם". ליעמי ויסמן, מנכ"ל תמר פטרוליום: "אנחנו מחזיקים ב-16.75 ממאגר תמר, אנחנו חברה ציבורית, מוחזקים ע"י הציבור, הרוב ע"י גופים מוסדיים. יחד איתנו עוד 5 שותפים במאגר תמר, 3 חברות ציבוריות. אין שום היגיון בחוק הזה, בגלל שאנחנו חברות ציבוריות אנחנו מדווחים כמה אנחנו משלמים וכמה אנחנו חושבים שנשלם, הכל פומבי, המספרים מדווחים בבורסה - 254 מיליון דולר תחזית ב-2021, 318 - ב-2022. תמר התחילה לשלם מקדמות בסוף 2020, הגענו ליעד, לכן הסכומים ששילמנו עד היום נמוכים - עד כה שילמנו עשרות מיליוני דולרים בודדים, קדימה הם יתחילו לגדול משמעותית. לתמר ולוויתן יש עוד הרבה שנים עד שישלמו, לפי חוק. יש לנו דיונים במחלוקת מסוימת, אני לא יכול לדווח על ההיקפים, זה מידע פנים. לא מדובר בסכומים מאוד משמעותיים ברמה שאמורה להשפיע דרמטית, אין לנו שום אינטרס לא לשלם את המס הנכון והראוי, אם נגיע למחלוקת ונלך לביהמ"ש, נשלם ריבית מאוד יקרה של 4% לשנה, זו ריבית יקרה וכסף שאני ארתק".
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
יניב שקל, איגוד חברות הנפט: "אנחנו חושבים שהתוצאה המתבקשת כאן, דווקא בגלל שכל זה תקדים לחוק ההסדרים, התוצאה המתבקשת היא להמתין חודש, לתקדים למשק בחוק ההסדרים. יש סה"כ ארבעה מאגרי גז שהפיקו או צפויים להפיק, יש הליך 1 שנוי במחלוקת שנשאר בבית משפט, כל השאר נפתרו בפשרות, אנחנו מציינים גם את תכנוני המס, אין פסק דין שנישומים הפסידו בו, או החלטה שעשינו משהו אגרסיבי. המחלוקת היחידה שקיימת, ואנחנו מדברים על שנים ללא היטלי תשלום, וגם אם נגרור קדימה, אנחנו מדברים על פחות מ-100 מיליון דולר. בשנת 2021, אנחנו צפויים לשלם שומות של למעלה מ-200 מיליון דולר. הפערים בתחזיות הם בגלל שחישבו מחירים אחרים של גז, שירדו בעולם. המחלוקת היא של מאגר תמר, כל שאר המחלוקות הסתיימו בפשרה. זה ההליך היחיד שקיים. אין לנו אינטרס לעכב תשלומים, ושמדברים על חישובי מס אגרסיביים, יותר קל לרשות להתחיל אתנו מאשר להתחיל על 30% על כולם, להתחיל עם חברות הגז ואז להמשיך לשאר. אומרים לנו לשלם מס מוקדם יותר ומהצד השני, הם רוצים להאריך לעצמם את התקופה. המטרה שלנו לסיים כמה שיותר מהר את הליכי השומה, ולדון עם הרשויות בפשרות, והחוק עושה ההפך". "דבר נוסף, המהלך הזה ירחיק את הליכי הגביה בהסכמה, הולכים להקים קרן לא לגעת כדי לשמור את הכסף הזה, כי הם יודעים שלא בהכרח הוא יגבה, ולכן הוא הולך לעמוד בצד. ברגע שהרשות גבתה את הכסף -100 אחוז, אין לי אינטרס להגיע לפשרה. כיום לכולם יש אינטרס להגיע לפשרה. ברגע שיגבו 100 אחוז, היא כבר עמדה ביעדי הגבייה, אין להם אינטרס להחזיר, והכסף באותה קרן לא לגעת". בהמשך הדיון ציין שקל כי הפער במחלוקת, בתיקים הקשורים לשותפות תמר, "עבור כל תקופת השנים 13 עד 18, המחלוקות של המס ינועו בין 80 ל-130 מיליון דולר". סביון השיבה לדברים: "לגבי דיונים שהתקיימו, בהיטלים שגבינו עד כה בגז ובנפט, בחלק ניכר מבין השומות שהחברות דיווחו למה שגבינו בפועל, היו בפערים משמעותיים. לגבי הנושא של הימשכות ההליכים, חשוב להבין שבכל מקרה מבחינת האינטרס של הרשות יש לנו עניין שמחלוקות יתבררו במהירות הגדולה ביותר, לעיתים אנחנו ממתינים לקבלת חומר מהצדדים וזה גורם לעיכובים, בתיקוני החקיקה אנחנו מבקשים מהגופים להגיש דוחות כספים נפרדים לגבי כל אחד מהמיזמים, זה יסייע בכך". לעניין חשש להעדר עין האובייקטיבית נוספת שבוחנת את השומה, והשארת כל המשקל בידי רשות המיסים השיבה סביון: "לפני שצווים יוצאים לביהמ"ש, זה לא נגמר אצל פקיד השומה, מנהל המשרד עובר על הדברים, תחתיו מפקח וסגן שנחשפים, והמנהל עצמו מעורב בתיק, יש לנו מחלקה משפטית ומקצועית שמלווים את התהליך לאורך כל הדרך, יש בקרה פנימית מאוד חזקה. בשיעור גבוה אנחנו גובים חלק ניכר מהמס. בשונה מהמצב פה היום, שהכסף כולו אצל הצד השני, והמדינה מחכה לחלק שלה".
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
שלומית ארליך מצוות הייעוץ המשפטי לוועדה: "כמה הליכי תיקי שומה מתנהלים, ממה שעלה פה, הכל מסתיים בפשרה ואחד הלך לבית משפט, ולכן את משנה את ברירת המחדל? במצב הזה, השינוי לא יביא לך איזו תועלת, חלק מהתיקים נסגרים בפשרה, ופרק הזמן נתון בידיים שלכם, אז למה נדרש התיקון?" סביון: "התיקון בכללותו כולל עוד כמה סעיפים, שמכולם יחד, הצפייה שלנו היא לא רק הגבייה של המס במחלוקת, אנחנו מצפים שהשינוי הזה יוביל לשינוי התנהגות. לא הכל נסגר בפשרה, מדובר בחוק ייעודי שנוגע למספר קטן של גופים ומספר מאוד קטן של תיקים, אז העובדה שכן הגענו לבתי משפט משמעותית, ויש חלק צעיר יותר בשישינסקי, ששם אולי נגיע מהר יותר לבתי משפט, לכן אנחנו רוצים למנוע את המצב הזה. מדובר בגופים גדולים עם יכולות וכדי שההליכים יתקיימו בצורה נכונה, יש לעשות התאמות לשיווי המשקל, בין היכולות שלהם להתמודד לבין היכולות של המדינה". ארליך: "צריך להבין מה התכליות של התיקון, אם התיקון יביא לזה שכל ההליך יקרה במהירות כנראה שלא, כי אתם מבקשים הארכה של 4 שנים לעניין התקופה, אם זה יעילות וזה רק תיק 1 שמתנהל, אז גם אז לא ברורה התכלית של החוק". סביון: "התכלית שבמקרים שנחוץ, נראה שינוי התנהגות שנראה דיווחים יותר נכונים מלכתחילה, והלוואי שלא נצטרך בכלל להשתמש בתיקון החקיקה שאנחנו מביאים לכאן. אנחנו מקווים שאותם תאגידים שנוקטים עמדות קיצוניות מאוד, בעקבות התיקון הזה לא יהיה להם כדאי לנקוט עמדות כשמלכתחילה הסיכוי שלהם להצליח ולעמוד בבית משפט הוא אפסי. כך שינהלו איתנו רק דיונים שצריכים להתנהל". אריאל פונדק, לשכת רואי החשבון: "החברות שבהן מדובר הן חברות ציבוריות שחייבות דין וחשבון לציבור ויש שם דירקטוריונים מאוד שמרניים, הם לא יתנו יד לתביעת סרק שתוביל לריבית של 4%, זה לא יקרה. המחיר של הכסף הזה גבוה מאוד, בואו לא נשכח רשות המיסים היא גוף מעוניין פה, זה שני צדדים. צריך גוף ניטרלי וזה בית המשפט".
|
|
|
|
|
[צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
|
|
|
בתום הפסקה ולבקשת חברי הוועדה, הציגה המשנה למנהל רשות המיסים את נתונים לעניין תאגידי משאבי הטבע: "לגבי מספר המשלמים, סה"כ בששינסקי 1 - היטלי גז ונפט, יש 16 מיזמים, שיש בהם 28 בעלי זכויות - שזה שותפים, לא כל המיזמים נראה שיגיעו לתשלום של ההיטל, אז מתוך המיזמים האלה יש 5 מיזמים או שכבר שילמו או שצפויים לשלם לנו היטלים, בהם 13 שותפים, שהם ישלמו את ההיטל בפועל. עד עכשיו יש 2 מיזמים ששילמו ומשלמים את ההיטלים האלה, יש להם 9 שותפים ועוד 15 מקבלי תשלום נגזר, שגם הם משלמים היטל רווחי יתר. לגבי ששינסקי 2 יש לנו 5 חברות שקיבלו את הזיכיון. לגבי מחלוקות מס, בשל נושא הסודיות, אנחנו לא יכולים לפרט באיזה תיק ואילו מחלוקות - השתדלנו כן לתת תמונה, אנחנו מתנהלים מול המיזמים הרלוונטיים, שהשחקנים במגרש, קדימה ואחורה, חלקם ממש עתידיים, זה 5 מיזמים, לגבי מחלוקות מס - ברוב התיקים וברוב השנים, נוהלו או מנוהלות מחלוקות מס, זה אומר שזה אירוע שקורה בתדירות מאוד גבוה סביב נושא ההיטלים. דבר נוסף, בכמה שנים מול כמה מיזמים הגענו לשלב של הוצאת צווים והגשת ערעורים, זה לא הגיע לפסק דין שפורסם, כי גם במקרים שהגיעו לשם, הושגה פשרה, או שקיבלה תוקף של בית משפט או שלא, לכן לא היה פסק דין בעד או נגד רשות המיסים. חשוב להבין שחלק גדול מהתיקים האלה מגיעים למחלוקות ולדיונים ויש פערים. מתוך חמישה מיזמים שציינתי, שניים כבר נמצאים בבית משפט, וכנראה שבשבועות הבאים יהיו עוד. נכון שאין פסיקות עד עכשיו, אבל חשוב להבהיר שכל הדיון הזה הוא סביב משהו שקורה. לגבי מס במחלוקת, לגבי המס העתידי, שמעתם את התאגידים, אני לא יכולה להתייחס אבל הסכומים שהם הציגו משמעותיים. לגבי העבר, מתוך המס שנגבה וכבר חלוט, יותר מ-20 אחוז נובע מהפרשים בין השומה העצמית למה שנקבע בסוף, לא מדובר על שברירי אחוזים אלא על סכומים משמעותיים, שיש רלוונטיות לגבי המועד שיגיעו לקופת המדינה. לעניין הבינלאומי - בחלק ממדינות ה-oecd, קיימים הסדרים של גביית מס במחלקות לפני פסיקת בית משפט". יוסי ניסים, מאגף החשב הכללי התייחס לכספים שיועברו לקרן הייעודית, עד להחלטה סופית בעניינם, במסגרת החוק המוצע: "הוקמה כבר ועדה משותפת בין החשכ"ל לרשות המיסים ליצירת שיח משותף. התכנון הוא שנקבל תחזיות לגבי תאריכי כניסת ויציאת הכספים, יותר מ-3 שנים או פחות, כמה מהכסף צריך להיות נזיל ובהתאם לסיכון גם ניצור את המנגנון היעיל ביותר כדי להשקיע את הכספים. הרווחים בקרן הביניים יועברו לקרן הסופית". בתום הדיון הוקרא נוסח החוק והוצפו ההערות השונות שעלו במהלך הדיון, ורשות המיסים התבקשה להציע תיקונים נקודתיים במקומות הנדרשים. יו"ר הוועדה, ח"כ קושניר סיכם את הדיון: "יש כמה נושאים שבמחלוקת, ונרצה לקבל עליהם תשובות לפני הצבעה על הסתייגויות והחוק עצמו. נתכנס ביום ראשון או שני לשם כך".
|
|