המשק הישראלי אינו מתכונן להשפעות שינויי האקלים וברובו כלל אינו בוחן את הסיכונים. המאסדרים מצידם כמעט ואינם עושים דבר כדי לחייב גופים מרכזיים, כמו הבנקים וחברות הביטוח, להיערך בהתאם. כך אומר (יום ב', 26.10.21) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן.
סיכוני האקלים צפויים להשפיע על מצבה הפיננסי של המדינה באמצעות התמ"ג, שיעורי הצמיחה ותקציב המדינה, שכן ההשפעות של שינויי האקלים צפויות לגרום לנזקים מוחשיים למגזרים שונים במשק לאורך זמן, תוך פגיעה גם ביכולת לספק מוצרים ושירותים. נוסף על כך, לשינויי האקלים יש השפעה ישירה על יציבות המחירים, ולהתמודדות עם משבר האקלים ולמאמצים לעבור לכלכלה דלת-פחמן יש השפעות על שוק התעסוקה.
הנזקים הנגרמים מפליטות גזי החממה הם תוצאה של השפעות חיצוניות של פעילות כלכלית שקשה לתמחר, וכל זמן שאין לפליטות עלות ממשית או השלכות שליליות אחרות ליוצר פליטות גזי החממה, השחקנים הכלכליים אינם מביאים אותן בחשבון במהלך הפעילות שלהם. בשל העובדה שהנזק מפליטות גז"ח אינו מתומחר וגורם להשפעות חיצוניות שליליות שאינן מיידיות, נגרם כשל שוק: נזקי הפליטות אינם באים לידי ביטוי באופן המקובל למדידת פעילות כלכלית - באמצעות התוצר, ובאופקי הזמן הנהוגים בתחזיות כלכליות.
אובדן התמ"ג עלול להיות 8.5%-27.5%
אף גוף ממשלתי כלכלי או גורם המופקד על תחזיות מקרו-כלכליות בישראל לא ביצע הערכה לאומית בנוגע לנזקים ולהשפעות של נזקי שינויי האקלים על המשק לטווח הארוך בתרחיש עסקים כרגיל ובתרחישים נוספים שבהם ננקטים אמצעי מיטיגציה ואדפטציה. המועצה הלאומית לכלכלה לא פעלה לקידום הנושא בסדר העדיפות הממשלתי (בתוכנית האסטרטגית) ומשרד האוצר לא נענה לבקשות, לרבות של המינהלה במשרד להגנת הסביבה, להקצות משאבים.
אובדן התמ"ג העולמי עד שנת 2050 מוערך בטווח שבין 2.5% ל-18.1% בתרחיש עסקים כרגיל; באזור הים התיכון, המזרח התיכון ואפריקה אובדן התמ"ג מוערך בטווח שבין 8.5% ל-27.5%. ההערכות הקיימות בעולם לנזקים אלו הן חלקיות בשל אי-הוודאות המאפיינת תרחישים ארוכי טווח הנוגעים לשינויי האקלים, המעלה את החשש, כי ההשפעות המצרפיות של שינויי האקלים על הכלכלה יהיו חמורות עוד (ובפרט ברמות הגבוהות יותר של התחממות). תוצאות המודלים הן חלקיות ומניבות תחזיות בעלות הערכת חסר משמעותית בנוגע להשפעות הכלכליות המצרפיות של נזקי האקלים.
אם ישראל לא תנקוט צעדים להאטת שינויי האקלים, הנזק הכלכלי משינויי האקלים יהיה גבוה יותר מהעלות למשק של תהליך הפחתת הפליטות. למדיניות של הפחתת גז"ח יש תועלות מובהקות, והמשק הישראלי יכול להגיע לירידה ניכרת בפליטות גז"ח בלי לפגוע ביעדי צמיחה ארוכי טווח. בניתוח עלות-תועלת כוללני, המעבר לכלכלה דלת-פחמן יוכל להביא לעלייה בתוצר וברווחה החברתית. לעומת זאת, ככל שישראל תשתהה במעבר לכלכלה דלת פחמן, עולה החשש, כי העלויות למשק יהיו גבוהות יותר.
לא נבחנה ההשפעה על שוק העבודה
משרד הכלכלה ומשרד העבודה והרווחה לא בחנו את השלכות משבר האקלים והמעבר לכלכלה דלת-פחמן על שוק התעסוקה. למעבר זה יכולות להיות השפעות שליליות על התעסוקה בתחומים עתירי פליטות. ניתן לצמצם את ההשפעות השליליות על שוק העבודה ואף להפיק השפעות חיוביות, אולם הדבר דורש תכנון, קביעת מדיניות ממשלתית לפיתוח תעסוקה עתירת מיומנויות ירוקות ויישום של מדיניות זו. כך למשל, מחקר בעניין העריך, כי השגת היעדים שישראל קבעה במסגרת הסכם פריז של ייצור חשמל בשיעור של 17% מאנרגיה מתחדשת בשנת 2030 ייצרו 16,764 משרות הקשורות להקמת מתקנים סולאריים, ואילו עמידה ביעדי ההתייעלות האנרגטית תוסיף באופן ישיר 1,400 מקומות עבודה.
בעשור האחרון מדינות שונות החלו להשתמש בתמחור פחמן בנוגע לסקטורים תעשייתיים כדי לעמוד ביעדי הפליטות של גז"ח לפי הסכם פריז, באמצעות אימוץ מנגנון של מס פחמן המוטל על כל טונה פליטה של 2CO שנפלט לאטמוספרה. מס זה מוטל על השימוש בדלקים בתעשיה, לייצור חשמל ולתחבורה. בישראל הנושא נמצא בבחינה מאז 2008, אך טרם נעשה דבר.
ההנחיות הרגולטוריות הפיננסיות בישראל בכללותן אינן נותנות ביטוי לסיכוני אקלים. תחולתן היא על תאגידים מסוגים מסוימים (למשל, חברות ציבוריות) ותחת נסיבות מוגבלות. ההנחיות לא כוללות אחידות בגילוי ודיווח, אף שיכולתו של מוסד פיננסי להתייחס במדיניות ההשקעות, המימון או הביטוח שלו להיבטי אקלים, תלויה בגילוי מידע רלוונטי ואיכותי מצד החברות שבהן הם משקיעים או שאותן הם מממנים או מבטחים.
סיכונים פיזיים וסיכוני מעבר
משבר האקלים יוצר סיכונים פיננסיים למדינות, חברות ופרטים באמצעות שני סוגים של סיכוני אקלים: (א) "סיכונים פיזיים" - סיכונים אקוטיים והשפעות כרוניות של שינויים ארוכי טווח בדפוסי מזג האוויר המשפיעים על הרכוש, ההון הפיזי, התשתיות, החקלאות והנדל"ן; (ב) "סיכוני מעבר" הנובעים ממעבר העולם לכלכלה דלת-פחמן. הערכות כיום נעות בין 1 ל-18 טריליון דולר באובדן ערך נכסים עולמי כתוצאה מכך.
סיכוני המעבר, שמאופיינים באי-ודאות בנוגע לטכנולוגיות שיבשילו ואי-ודאות בנוגע לרגולציה שתתגבש, עלולים להשפיע גם על ענפים בישראל: ענף ייצור מוצרי נפט, כימיקלים ומוצריהם בעל מכירות של 67.5 מיליארד שקל; ענף ייצור מוצרי גומי ופלסטיק, בעל מכירות של 19.6 מיליארד שקל; וענף הכרייה והחציבה, בעל מכירות של 17.7 מיליארד שקל. הם עשויים להיות מושפעים אם יוחלט להטיל מס פחמן, אם תקודם מדיניות של מעבר לרכבים חשמליים וייצור אנרגיה מתחדשת או אם יוטלו מכסים לייצוא מוצרים מסוג זה במדינות אחרות.
ככל שמדינות יעלו על המסלול של מיטיגציה אגרסיבית (הפחתה חדה ומהירה של פליטות גז"ח), סיכוני האקלים הפיזיים יפחתו, ואילו סיכוני המעבר יגברו. מכאן החשיבות של מעבר מוסדר, מוקדם והדרגתי לכלכלה דלת-פחמן ושל הצורך לשמור על שליטה בתהליך. לעומת זאת, במצב שבו מדינות יפעלו בתרחיש עסקים כרגיל (ללא הפחתת פליטות) או יפעלו מעט או לאט מדי להפחתתן, כפי שקורה בישראל, אזי יגברו הסיכונים הפיזיים של שינויי האקלים לעומת סיכוני המעבר, ואף ייתכן שבתגובה להתממשות הסיכונים הפיזיים, יתחזק הצורך במעבר מהיר ולא מוסדר לכלכלה דלת-פחמן, ולפיכך גם סיכוני המעבר יתחזקו בהתאם.
הפיקוח על הבנקים שלח מכתב ב-2009
מאז מכתב ששלח המפקח על הבנקים למערכת הבנקאית בעניין סיכונים סביבתיים בשנת 2009, הוא לא ערך ביקורת ממוקדת סיכונים סביבתיים. התייחסות לסיכונים סביבתיים עלתה אגב ביקורות שנערכו בשישה מקרים בשנים 2017-2012, ובכל השנים הוא לא התייחס לסיכוני אקלים שהם בעלי מורכבות ופרופיל ייחודיים. הפיקוח מצא ב-2019, כי הנחיותיו מהעשור הקודם "יושמו באופן מצומצם למדי, ובעיקר בזיקה לאשראי. מרבית הבנקים עיגנו בנהלים הליכים לזיהוי היבטי סיכון סביבתי בעת מתן אשראי, אך לא עיגנו נהלים לניטור ובקרה אחר הסיכון".
המכתב משנת 2009 לא הזכיר בצורה מפורשת את שינויי האקלים, לא התייחס לאופן יישום אופקי ואחיד של הנחיותיו ולא פירט את מנגנוני ההטמעה הנדרשים כדי ליישם אותן. דבר זה הותיר שיקול דעת רחב לתאגידים הבנקאיים ולא קידם אחידות במערכת הבנקאית. במהלך השנים שחלפו התפתחו מאוד הידע והפרקטיקה בתחום סיכוני סביבה, ובפרט בתחום סיכוני האקלים. עם זאת, עד שנת 2020 הפיקוח כמעט ולא עסק בסיכוני סביבה או אקלים ולא עדכן את הנחיותיו בהתאם להתפתחויות של גורמים מקצועיים בינלאומיים ובהתאם להתפתחויות במדינות אחרות, ולא וידא, כי התאגידים הבנקאיים יישמו את הנחיות המכתב שהוציא בהתאם לנורמות הבינלאומיות כפי שהורה. הפיקוח הגביר את פעילותו בנושא החל מדצמבר שעבר.
רשות ניירות ערך לא ערכה ביקורת בנושאי סיכונים סביבתיים ובנוגע לאופן שבו חברות ציבוריות מקיימות הנחיות בנושא דיווח סביבתי. כבר בשנת 2012 המליץ המשרד להגנת הסביבה לקבוע הגדרות ממוקדות לגבי דיווח החברות על נושא האקלים בתשקיפיהן - אך התיקון לא בוצע. ללא גילוי איכותי ובר השוואה, אשר עולה בקנה אחד עם עקרונות הגילוי המקובלים בעולם, הרשות עלולה להתקשות לקדם מדיניות השקעות המביאה בחשבון היבטי אקלים, והחברות מצידן לא יידרשו לשפר את ביצועיהן כדי למשוך משקיעים.
