"אני בעד שחרור מינהלי, אבל צריך לנהוג בזהירות", אמרה יו"ר הוועדה ח"כ מירב בן ארי, "ב-2018 שוחרר מספר גדול של אסירים, ביניהם אסירים מסוכנים, מבלי שעברו ועדת שחרורים, ונפגעי עבירה היו במצוקה גדולה בשל כך. עלינו לאזן, ולנהוג בחכמה מאזנת, כך שאסירים מסוכנים ישתחררו בשחוור מנהלי לא באופן גורף, אלא רק אחרי בדיקת מסוכנות פרטנית".
גלי גלילי קרן, המשרד לבט"פ: "השחרור המינהלי המורחב נועד לתת מענה לסוגיית הצפיפות בבתי הסוהר. בעקבות עתירה קבע בג"ץ ששטח המחיה של אסיר חייב לעמוד על 4.5 מ"ר לפחות, ושב"ס אמור להגיע ליעד זה עד סוף 2022. הממשלה החליטה על שורת צעדים כדי לעמוד בפסיקת בג"ץ, ואחד מהם הוא השחרור המינהלי המורחב, שאינו אופטימלי. השחרור המינהלי אינו זכות גורפת, ועד כה ניתן רק לאסירים שתקופת מאסרם פחות מ-4 שנים".
ח"כ אוסמה סעדי: "מה זו האפליה הזו? ובעוד חודש, כשהיה אמור להשתחרר, הוא לא יהיה מסוכן? מה זה הענין הכוללני הזה?" יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: "מה ביקשנו? שיעבור שיקום?" ח"כ סעדי: "שב"ס לא נותן שיקום. רק 20% מהאסירים זוכים לשיקום. אני איתך שצריך לתת לכל אחד שיקום, אבל לא נותנים".
ח"כ בני בגין: "מהו הצפי של השפעת השינוי בחוק על מספר הכלואים? עשיתם סימולציות?" קתרין בן צבי, שב"ס: "החרגת האסירים בעלי המסוכנות תצמצם את השחרור המינהלי ב-200 מקומות כליאה. הקטנת השחרור המינהלי לשפוטים שבין 18-36 חודש תצמצם ב-25 מקומות והגבלת התקופה של הזכאים לשחרור מנהלי משפוטים עד 4 שנים לשפוטים עד 3 שנים בלבד תצמצם ב-20 מקומות כליאה. בסך-הכל השפעה של 245 מקומות כליאה".
ח"כ אמיר אוחנה: "מספר הכלואים מושפע יותר מגורמים שאינם בשליטת שב"ס: כמות הפשעים שהמשטרה מפענחת ומגיעים לכתבי אישום, ופסקי הדין של השופטים". ח"כ בני בגין: "אם רוצים לשמור על שיעור הצפיפות, אז במקום 245 המקומות של אלה שעכשיו לא ישוחררו, יצטרכו להשתחרר 245 אחרים. מי הם יהיו? מאיזה סוג עבירות? האם בגלל שהחלטנו שמי שעשה מעשה מגונה לא ישוחרר בשחרור מנהלי, נצטרך עכשיו לשחרר מי שביצע שוד?"
הוועדה תמשיך לדון בהצעת החוק ביום ג'.