יו"ר ועדת המשנה פתחה את הדיון ואמרה: "אתמול הוכרז על השלמת המכשול בגבול רצועת עזה, ואני מברכת את העוסקים במלאכה. נושא המנהרות יצר בהתחלה שבר באמון תושבי העוטף בשל חוסר שיתוף המידע על הסיכון. זה קשור לביטחון ולתחושת הביטחון של התושבים, וכך גם תוכנית הפינוי של היישובים. ב'שומר חומות' חווינו כאזרחים את השאלה אם יש או אין פינוי. נרצה להבין מי הגורם המוסמך להפעלת התוכנית, מי אחראי עליה ומי אחראי להודיע לתושבים, על כל פרט ושלב".
יורם לרדו, ראש רשות החירום הלאומית (רח"ל): "תוכנית 'מרחק בטוח', לפינוי אזרחים מקווי מגע, בדגש על הצפון ועוטף עזה, אושרה ברמת שר הביטחון וצפויה לעלות לאישור ברמת ועדת השרים לענייני עורף, שצפויים לדון בה ולאשר בינואר. שר הביטחון ביקש לבחון חלופות נוספות, עקב מה שקרה במבצע האחרון, שבו הצבא החליט שלא להפעיל את התוכנית, משיקולים שלא נפרט בפורום זה, אולם כן ראינו לנכון לאפשר לאנשים להתפנות ולסייע להם.
"תוכנית הפינוי האזרחי היא העדיפה, לדעתנו, וצריכה להיות מוסדרת כברירת המחדל, כיוון שהיא מושתת על בחירת האזרחים. התוכנית נמצאת בהתהוות וצריכה להיות בהובלת ראשי הרשויות, אך בכל מקרה תחל לאחר המלצת צה"ל, בשים לב לסיכון החיים או הקושי לקיים אורח חיים סביר במרחב הלחימה, וכמובן באישור הדרג המדיני.
"ראשי הרשויות מבקשים מאיתנו תקציב וגמישות בקבלת ההחלטות כלפי התושבים שלהם, וזו החלטה ברמת הדרג המדיני גם כן. אני תומך ברעיון שכל ראש רשות יוכל לסגור מראש הסכם נצור מול יעד ההתפנות שהכי מתאים לתושביו, בהתאם לתקציב, ובמקרה כזה גם פינוי בהחלטת הצבא ייעשה ליעד שבחר ראש הרשות. התקציב שאנו חישבנו לתוכנית הוא 31.8 מיליון שקל לשבוע, ונדרש גם עידכון של החלטת הממשלה 'מלון אורחים' לשם כך", דבריו.
לחברי הוועדה הובהר בהמשך כי ישנם גם שישה ישובים, אשר בהינתן מידע מודיעיני קונקרטי ומיידי עליהם, יש סמכות לרמטכ"ל להורות על פינוי דחק דחוף שלהם. סא"ל עמירם מלכה, ראש זירת עורף באגף המבצעים בצה"ל, הבהיר כי פינוי דחק, כמו כל פינוי אחר, לא יבוצע בכפייה, וכל תושב שיבחר להישאר בביתו, יוכל לעשות זאת".
ח"כ משה טור פז: "יש הרבה עיסוק בגופים המתפנים ומעט מדי עיסוק בגופים הקולטים. אנחנו קצת 'חיים בסרט' עם סיפור הקליטה, כי מי שחושב שבית ספר מסוים ביישוב יפסיק את פעילותו כי מילאנו אותו באזרחים מעוטף עזה, לא יודע על מה הוא מדבר. משבשים כך גם את החיים בעוטף עזה וגם את החיים ביישוב הקולט, ולכן, אף שזה עולה יותר, העדיפות חייבת להיות לשכן את המפונים בבתי מלון וכדומה".
אלון דוידי, ראש עיריית שדרות: "בניגוד לראשי רשויות אחרים כאן, אני סבור שהחלטות בנושא כמו פינוי חייבות להישאר בידי צה"ל ומשרד הביטחון, אבל בהיוועצות מולנו כפי שעושים בנושא קיום הלימודים למשל. המציאות הוכיחה לנו שחייבים לאשר, כבר אתמול, תוכנית פינוי חלקי, עם תקציב בצדה שתאפשר לנו לנהל מבעוד מועד מו"מ על מקומות מוסדרים להתפנות אליהם, שכן ישנם מקומות המנצלים את הביקוש בעת חירום ומעלים מחירים".
אלי רגב, מנהל מינהל חירום במשרד הפנים: "כל הקשור בפינוי וקליטת אוכלוסייה מעוגן בהחלטת ממשלה אחת - 'מלון אורחים', המדברת על פינוי של אוכלוסייה בסיכון חיים או כזו שנותרה ללא קורת גג, במצבים של 'מצב מיוחד בעורף' או אירוע אסון אזרחי. ההחלטה קובעת חלוקת אחריות בין משרדי הממשלה, ובנוסחה כיום איננה כוללת את התשתית הנורמטיבית לאותו פינוי ביוזמה אזרחית, כפי שהתרחש בפועל ב'שומר חומות', באישור שר הפנים ושר הביטחון. ההבנה שלנו היא שלאור הקמת המכשול, יש שינוי באיום והחלופה של פינוי אזרחי כנראה יותר סבירה מאשר פינוי צבאי, ולכן נדרשת עידכון החלטת הממשלה".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק: "שנה לאחר 'שומר חומות', עדיין ראשי רשויות רבים על כספי שיפוי לפינוי שלא הגיעו מהמדינה. צריך לתת הרשאה להתחייב, כדי שאם יוחלט על פינוי אזרחי, יהיה גיבוי תקציבי".
רגב השיב כי נערכה עבודה אשר חישבה את עלויות ההתפנות, לרבות מחיר ליום לתושב, וכך הגיעו לאותו תקציב של 31.8 מיליון שקל לשבוע, שיהיה חלק מעידכון החלטת הממשלה, וכך תיווצר למעשה הרשאה להתחייב וראשי הרשויות יוכלו לנהל מו"מ על חוזים נצורים. עוד הדגיש רגב כי בכל מקרה, גם בהתפנות ביוזמה אזרחית, עדיין יהיה המשך ליווי מעטפת של התושבים ע"י גורמי רפואה, רווחה וכד'. ח"כ שפק אמרה כי המחיר שחושב בעבודת משרדי הממשלה הוא 320 שקל ליום, לנפש, וכי היא ביקשה מהביטוח הלאומי לבחון כיצד ניתן להעביר זאת ישירות למתפנה, אפילו באשראי דיגיטלי, ובוודאי כאשר אדם מעוניין להתפנות ליעד אחר מזה שהחליט ראש הרשות.
עופר גולן, מנהל מחלקת ביטחון בביטוח לאומי: "התבקשנו לבחון ארנק דיגיטלי, או בעצם גיפט קארד, אך זה לא אפשרי. מדובר באלפי כרטיסים, וחברות האשראי אשר מנפיקות אותם דורשות עשרות שקלים לחודש לכרטיס, גם כשהוא במצב המתנה. אומנם עבודת המטה שלנו בנושא לא הסתיימה, אך זו הוצאה מטורפת. ח"כ בן ברק תהה: חברות האשראי הפרטיות מבינות שזה לשעת חירום, והן אומרות, שעם כל הכבוד, כל כרטיס כזה ישלם דמי כרטיס כל חודש? נראה לי נכון שהכנסת תקבל את תגובת חברות האשראי למה סביר לדעתן לגזור קופון בשעת חירום".
לילך שיינגורטן, מנכ"ל המועצה האזורית שער הנגב: "לכל קהילה יש את צרכיה ורצונותיה, גם בתוך המועצה, ולנו יש קשר רציף וטוב עם כל הקהילות הקולטות שלנו. האחריות שלנו היא בכל מקרה כלפי תושבינו, לא משנה איפה הם בארץ, אבל חשוב להם מאוד, שלא יחיו על מזוודות ולא ירגישו פליטים, ולכן, אנא פנו אותם ישר ליעד סופי, ללא עצירות ביניים של כמה ימים. כמו-כן, אינני יודעת איך הגיעו לחישוב של 320 שקל ליום, אבל יש לי חשש שצרכי מעטפת כמו חינוך ותרבות לא נלקחו בחשבון".
גדי ירקוני, ראש מועצה אזורית אשכול: "לא סתם המדינה לא החליטה על פינוי ב'שומר חומות'. לא הייתה לה באמת תוכנית, ואם היו מחליטים על פינוי היה בלאגן אחד גדול. שר הביטחון אישר את התוכנית של פינוי ע"י דרג צבאי, בהתראה של שלוש שעות, רק כי לא שמע את דעתנו על מה שהוצג לו. לי כבר יש הצעה ותוכנית משלי לפינוי, ואני לוקח אחריות וחותם עליה בלי לומר מילה, וגם מבלי לקבל דבר מהמדינה".
היו"ר שפק סיכמה: "גדי צודק, כי היה דוח של מבקר המדינה שקבע שאין תוכנית ואין תקציב ליום פקודה בנושא, ואכן לא התבצעה תוכנית ביום פקודה. אנחנו נהפוך כל אבן עד שתהיה תוכנית מסודרת ויהיה תקציב צבוע שיגבה אותה. כשאומרים לי שיש תוכנית עקרונית, אני נבהלת, כי יש הבדל בין עקרונית לבין בפועל, ואכן עלו כאן בדיון פערים לגבי ביצוע הפינוי. נקיים דיון נוסף בנושא בעוד חודש מהיום".
