עשרות חיות בר הורעלו בחודשים האחרונים. הצעת חוק חדשה של ח"כ
מוסי רז וקבוצת חברי כנסת, הנתמכת בידי ועדת השרים לחקיקה, מציעה לאסור שימוש ברעל ובחומרי הדברה בנסיבות שיש בהן חשש לפגיעה בחיית בר.
כדי למגר תופעה קשה זו מוצע לקבוע כי היתר הצידה יינתן לאחר התייעצות עם ועדת המשנה המקצועית-מדעית, אשר תסייע לשר באופן מקצועי בעניין זה.
כמו-כן, מוצע לקבוע כי במקרה שבו פיזור הרעל או שימוש בו נעשה בהתאם להוראות היתר ציד שניתן, לא ייחשב הדבר לעבירה. כך למשל, שימוש בתכשירי הדברה חקלאיים או תברואיים על-פי ההנחיות המפורטות על גבי תוויות התכשירים, לא יהווה הפרה של הוראות האיסור המוצע. בנוסף, מוצע להגדיר "פגיעה בחיית בר" באופן רחב כ"פגיעה בחייה של חיית בר, בשלומה, בחירותה או בבית הגידול שלה, או סיכון התפתחותה או התפתחותן הטבעית של ביציה או של כל תולדה אחרת שלה".
בעניין העברת נטל הראיה על מחזיק במקרקעין שנמצאו בחזקתו רעל או חומר הדברה, מוצע לקבוע חזקה בדבר אחריותו של מחזיק במקרקעין, שבהם פוזרו רעל או חומרי הדברה, או שנעשה בהם שימוש אחר בנסיבות שעלולות לפגוע בחיית בר. לפי החזקה המוצעת, אם נמצאו רעל או חומרי הדברה מפוזרים במקרקעין שבשליטתו של אדם או בפיקוחו, יראו את אותו אדם כמי שביצע בפועל את הפיזור או השימוש האמורים, אלא אם כן יוכיח שלא הוא עשה כן. חזקה זו נקבעת ברקע הניסיון המצטבר, שלפיו מחזיקים במקרקעין או אלו שיש להם בהם זכות שימוש הם, על-פי רוב, מזמיני עבודת הפיזור או השימוש ברעל ובחומרי ההדברה.
לעניין זה מוצע להבהיר כי החזקה האמורה לא תחול כאשר המחזיק במקרקעין הוא רשות מקומית, שכן לרשות מקומית שליטה מוגבלת על שטחים ציבוריים שבתחומה.
על-מנת לאפשר אכיפה מוגברת בעניין זה, מוצע לאפשר לפקחי רשות הטבע והגנים, במקרה של חשד סביר לביצוע עבירת הרעלה, לערוך חיפוש ללא צו על אדם, כליו, וכל מקום אחר הנדרש לצורך איתור הרעל.
כמו-כן, מוצע להחמיר את הענישה אשר תוטל על מי שיעבור על הוראות החוק, כך שניתן יהיה להטיל על מי שהפר את הוראות החוק עונש מאסר של שלוש שנים. הצורך בהחמרת הענישה נובע מהתפשטות התופעה של הרעלות בלתי חוקיות, חומרתן והשפעתן הקשה על הטבע הישראלי כולו, ועל הנשרים ועופות דורסים נוספים, המצויים בסכנת הכחדה בפרט.
