ועדת החוקה אישרה (יום ג', 18.1.22) לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות, והוצאות (תיקון מס' 22), התשפ"ב-2021. לפי הצעת החוק הממשלתית, נפגעי עבירה בגירים שניזוקו מעבירות מין, ניסיון לרצח או עבירת המתה יהיו זכאים לתשלום מהמרכז לגביית קנסות על חשבון הפיצוי שייגבה מהנאשם. עוד מוצע להסמיך את מנהל המרכז או עובדו לדרוש מידע מגוף ציבורי על אודות נפגע עבירה כדי לאפשר תקשורת עם הנפגע לקבלת התשלום.
היו"ר ח"כ גלעד קריב: "ההצעה עוסקת בכך שהמדינה באמצעות המרכז תעניק פיצוי מקדמי לנפגעי עבירה. המרכז מופקד על גביית כספי הפיצוי שנפסקים בהליכים שונים וכפי שאנחנו מכירים למשל בדיני מזונות, לעיתים החייב אינו עומד בהתחייבויותיו. הצעת החוק מבקשת להרחיב את מעגל הזכאים לקבל מקדמה או פיצוי מוקדם מקופת המדינה במקום בו יש קושי. המדינה נכנסת לתפקיד החשוב של העמדת מנגנון לסיוע כספי ראשוני לנפגעי עבירות חמורות. הודעתי שהוועדה תעניק עדיפות להצעות חוק שמטרתן התמודדות עם האלימות וחלק מכך הוא מתן עדיפות גם להצעות חוק כאלו. אני מבקש להצביע על חוק מיטיב זה כבר היום לקריאות שנייה ושלישית כדי שלא יהיה מצב בו נעכב פיצוי כספי.
"אחד הדברים ששומעים מארגונים יציגים של נפגעים ונפגעות הוא צער על כך שהרשימה לא יותר רחבה. יכול להיות שאת רשימת העבירות בגינן ניתן פיצוי יש לשים בתוספת ולקבוע ששר המשפטים בהסכמת שר האוצר יוכלו להרחיב את התוספת בהסכמת ועדת החוקה. זה יקל על מקרים של בחירות וכנסות מתחלפות. זה יהפוך את האפשרות ליותר גמישה. אפשר לקבוע שלא ניתן לגרוע אלא רק להוסיף על התוספת שקבע המחוקק".
עו"ד יפעת רווה ממשרד המשפטים: "זו הצעה שהיא נדבך נוסף ליישום דוח ועדת ברלינר שדנה בנפגעי עבירות מין. רק אתמול יצא תזכיר חוק יסוד זכויות במשפט שכלל גם זכויות נפגעי עבירה ואנחנו רואים בזה דבר חשוב. החוק כיום מאפשר פיצויים מידיים של עד 10,000 שקל לקטינים כי לעיתים לוקח זמן לגבות את הכספים. הצעת החוק מרחיבה את ההסדר לבגירים שניזוקו מעבירות מין והוספנו גם ניסיון לרצח ועבירות המתה. קראנו את מכתבו של ארגון משפחות נרצחים ונרצחות ביחס להרחבה. התחלנו לעשות בירור אך זה דבר הדורש בדיקה ומשאבים. בחרנו בתקציב שהיה לנו את עבירות המין והרצח".
עו"ד ענת הר אבן, יועמ"ש רשות האכיפה והגבייה: "מ-2014 שילמנו כספים ל-8,329 נפגעי עבירה קטינים ו-7,603 תיקים שקיבלו 17 מיליון שקלים. שיעורי הגבייה שלנו בחובות הללו הם כ-10 מלש"ח ונותר לגבות עוד 7 מלש"ח. יש נפגעי עבירה שלא מחזירים לנו אינדיקציה למספר החשבון שזו אחת הבעיות וככל שהדברים ידועים אנחנו פונים לאפוטרופוס וכן מבררים שלא ההורה הוא הפוגע. בשנים 2021-2017 אנחנו בסדר גודל של 9,000 תשלומים לנפגעי עבירה בגירים. אנחנו פועלים לגבות את הכספים ולהעביר לידיהם. ב-2021 שולמו כ-8,863 תשלומי בסך כולל של 25 מש"ח. ראינו שחלה עליה בממוצע החציוני, חל גידול בשיעור הפיצוי בעבירות המשמעותיות, פחות בעבירות הרכוש. יש 2593 קטינים שלא זכו לפיצויים כי לא איתרנו אותם ולכן נבקש במסגרת החוק את הסמכות לקבל את הכתובות ומספרי הטלפון של הנפגעים. הנפגע לא צריך ליצור איתנו קשר אלא אנחנו יוצרים קשר במכתב שאומר שיש כסף לזכותו. ככל שאין בידינו חשבון נבקשו.
"כ-5,000 נפגעי עבירה שמגיע להם 10 מלש"ח לא החזירו לנו את מספר החשבון. אנחנו לא יודעים אם זה בגלל שהכסף 'מלוכלך' או חששות אחרים למגעים, אז מנסים לשנות את השיטה כך שנפגע עבירה יוכל ללכת לדואר הקרוב למקום מגוריו ולקבל את הכסף ישירות. זה ייבחן בחודשים הקרובים".
עוד אמרה כי "חלק מהפוגעים מבריחים את הנכסים שלהם בשלב הגשת כתב האישום נגדם. אין לנו כרגע אפשרויות לעקל נכסים של מי שמואשם בעבירות חמורות וצפוי לשלם לנפגעי עבירה. גם עם הינתן גזר הדין אי-אפשר לעקל את הכספים שהנאשם הפקיד".
ח"כ גבי לסקי (מרצ): "הרעיון שנפגעת עבירה לא צריכה לפנות לפוגע לגבות את הפיצוי הוא נכון. אך הצגתם חוסר גבייה של 7 מלש"ח, אז תחשבו כמה נפגעות עבירה נשארות ללא פיצוי. יש לשנות את ברירת המחדל כך שעל המדינה לשלם את הפיצוי במלואו והיא תהיה זו שממשיכה לרדוף אחר הפוגע ולא להסתפק ב-10,000 שקל פיצוי. בנוסף, יש לנהל שיח עם מנהל בית המשפט כך שיתבקש למסור פרטי קשר נוספים של הנפגע".
