ועדת הבריאות קיימה (ג') דיון במסגרת ציון היום הבינלאומי למניעת עישון - צעדים לצמצום העישון ונזקיו במרחב הציבורי. בדיון עלה כי תלונות רבות על מפגעים סביבתיים בעקבות עישון אינן מטופלות. נציג המשטרה הודה בדיון כי אין למשטרה את הכלים לאכוף נגד עישון של אדם במרפסת או בגן ביתו ואשר פוגע בשכניו. כן אמרה נציגה במשרד להגנת הסביבה כי אין באחריות המשרד לטפל בנושא העישון במסגרת חוק אוויר נקי או מפגעי ריח.
יו"ר הוועדה, ח"כ
עידית סילמן, אמרה בפתח הדיון: "העישון הוא מהגורמים המובילים לתחלואה ותמותה ומהווה גורם סיכון למחלות רבות, בהן מחלות הסרטן, מחלת כלי לב ודם, סוכרת ומחלות בדרכי נשימה ועוד. לצערנו, מנתונים שפורסמו רק לאחרונה עולה כי מספר המעשנים בקרב בני 17-15 הכפיל את עצמו בתוך ארבע שנים בלבד. בנוסף לכך, 33% מבני הנוער התנסו בעישון סיגריה אלקטרונית. לצערנו, המדינה עדיין רחוקה מלהיות במקום טוב ומיטבי בצמצום העישון ונזקיו.
"בדיון הוועדה הקודם בנושא עלתה גם על השולחן בעיה מרכזית - ולפיה למרות שיש דברי חקיקה רבים בנושא כגון: חוק איסור פרסומת והגבלת עישון במקומות ציבוריים, חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים ועוד, אין כמעט אכיפה משמעותית שמסייעת למניעת עישון ומפגעיו במרחב הציבורי. אני גם באופן אישי לאור הדיון הגשתי שתי הצעות חוק בנושא זה. סוגיה נוספת בהקשר זה שעלתה היא סוגיה של העישון בבתים משותפים והאכיפה בנושא זה סוגיה שנמצאת כרגע בבג"ץ".
הד"ר אפרת אפללו, מנהלת המחלקה לקידום בריאות הציבור במשרד הבריאות, אמרה כי לדעתם ברגע שתהיה הטלת חוק איסור עישון גורף בבתים משותפים, אנשים יעשנו בתוך הבתים ואז הנזק הוא מוגדל עבור המתגוררים וביניהם לפעמים בעלי מוגבלויות. עוד אמרה כי התקווה שהמיסוי שיגדל עבור סיגריות אלקטרוניות יפחית את השימוש אצל בני נוער. לדבריה, מתבצעים כל העת קמפיינים רבים יחד עם השלטון המקומי במגוון אמצעיים על-מנת למגר את העישון בקרב בני הנוער.
גלעד בהט, משנה ליועמ"ש במשטרת ישראל, אמר שרוב החוקים שעוסקים בעישון מכוונים למשרדים אחרים ולא לבט"פ. במענה לשאלה מדוע לגבי חריגות רעש אחרי השעה 11 בלילה המשטרה באה ולא במקרי עישון בבניין משותף שמזיק ופוגע סביבתי לשכנים, אמר בהט: "קל יותר לבחון רעש שהוא במצב קיים מאשר העישון. משטרת ישראל לא תציב שוטר ליד בית לראות האם האיש מעשן. בחוק נקבעה סמכות למשטרת ישראל להיכנס לבית כדי לבחון את הדברים. אין כזו סמכות בעישון גם אם מריחים או יודעים שהוא מעשן. בנוסף, אין הסדרה בנתיב של קנסות במקרה של ריח ועישון. החקיקה הקיימת במפגע ריח אינה ישימה הלכה למעשה ולא מתאימה למשטרה לצורך האכיפה".
אפי שפר, סגן מנהל אכיפה במשרד הבריאות, אמר כי הם מעלים כעת מספר פתרונות לצמצום העישון גם במקרה כזה של עישון מרפסות הפוגע בסביבה ומקווים שזה יבוא לידי חקיקה חדשה בהקדם.
עו"ד נטע דרורי מהלשכה המשפטית במשרד להגנת הסביבה אמרה כי הנושא של עישון אינו מתאים לחוק אוויר נקי ולמרות שיש בעיות כאלו בעישון, חוק זה אינו מתאים. כמו-כן, חוק למניעת מפגעים אינו מתאים משום שהוא מיועד למטרדי ריח בצורה יותר קבועה. לדבריה, "הכל בנוגע לעישון נעשה בפריזמה הבריאותיות ולכן זה על תפקיד משרד הבריאות שמוביל את הנושא ולא בידי המשרד להגנת הסביבה".
יו"ר הוועדה סילמן הגיבה לדברים בסיום הדיון: "התשובה של המשרד להגנת הסביבה מוזילה את הנושא ומעבירה את האחריות. זה מאכזב ביותר. אילו היה עוד משרד להפיל עליו את זה, היו ממשיכים. הוועדה לא תרפה מהנושא עד שנוכל לצמצם את העישון גם במרחבים המשותפים. צריך לעשות צעדים דרסטיים של אכיפה ורק ככה ניתן לצמצם את הנזקים. המשאבים לא זמינים לטפל באוכלוסייה. העולם נע לכיוון של מניעה ולא טיפול. זה יותר זול בהרבה ומביא את הדור הבא לעולם טוב יותר".