ועדת העבודה והרווחה, אישרה (יום ד', 1.6.22) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הקובעת דמי ביטוח לאומי מופחתים גם לסטודנטים ישראלים הלומדים בחו"ל. יו"ר הוועדה,
אפרת רייטן-מרום ברכה על שיתוף הפעולה בנושא של מרבית סיעות הבית, מהליכוד עד רע"ם.
חוק הביטוח הלאומי מסמיך כיום את שר הרווחה והביטחון לקבוע הוראות מיוחדות לעניין הפחתת תשלום דמי ביטוח, למי שהוא תלמיד במוסד להשכלה. אולם כיום סטודנטים שלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בחוץ לארץ נדרשים לשלם דמי ביטוח בשיעור גבוה יותר מאלה שמשלמים סטודנטים במוסדות כאלו בישראל, מאחר שהמוסדות שבהם הם לומדים אינם נחשבים למוסדות להשכלה לפי התקנות.
לפי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, כ-16,335 סטודנטים ישראלים לומדים בחו"ל ועוד כ-9,241 לומדים בירדן וברשות הפלשתינית. לפי נתוני מחקרים שונים, כ-60% מכלל הסטודנטים הישראלים הלומדים בחו"ל הם ערבים. אין מידע מקיף על סוג התואר ותחומי הלימוד אותם לומדים הסטודנטים, אולם מבדיקות שונות שערך מרכז המידע והמחקר, הוא מעריך שחלק גדול מהם, ובעיקר הסטודנטים הערבים, לומדים את מקצועות הבריאות.
החוק החדש, שהוא יוזמת חברי הכנסת
אחמד טיבי,
אוסאמה סעדי,
עאידה תומא סלימאן, יאסין אימאן חטיב, מנסור עבאס,
מאזן גנאים,
ווליד טאהא,
יבגני סובה,
אלכס קושניר,
קרן ברק, אתי עטיה,
מירי רגב וג'ידא רנאוי-זועבי, מציע להסמיך את השר לקבוע הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח לתלמידים במוסדות להשכלה גם בחוץ לארץ. סעדי הבהיר בדיון כי החוק החל את דרכו לפני כשש שנים, בתמיכת שר הרווחה דאז חיים כ"ץ, וזכה להסכמה מקיר לקיר. לדעתו סטודנט הלומד בחו"ל צריך לשלם אף פחות מסטודנט הלומד בארץ, כיוון שהוא איננו צורך שירותי בריאות באותה תקופה. אימאן ח'טיב הדגישה כי סטודנטים בחו"ל לא זוכים למלגות-לימודים, אתי עטיה קראה לקבוע את החוק כהוראת-קבע, ואילו
יצחק פינדרוס קרא להוסיף לחוק גם תלמידי ישיבה.
על-פי החוק החדש, השר יקבע תקנות ראשונות לעניין זה בתוך ארבעה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, אשר יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שנתיים ויקבעו כי בשנים 2022 ו־2023 שיעור דמי הביטוח שישלמו סטודנטים במוסדות להשכלה בחוץ לארץ יהיה שווה לשיעור דמי הביטוח שמשלמים סטודנטים במוסדות להשכלה בישראל.
להערכת האוצר העלות התקציבית של הצעת החוק היא 12 מיליון שקלים לשנה, והממשלה הסכימה לכך.