"מדיניות הענישה בעבירות נשק שבית משפט זה קבע בשורה ארוכה של פסקי דין הופנמה אך באופן חלקי - וחבל שכך". כך אומר (14.9.22) שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, בביקורת רוחבית על בתי המשפט המחוזיים. שטיין מצטט שורה של פסקי דין שפרסם בית המשפט העליון בשנים האחרונות, ובהם עמד על החומרה הרבה של עבירות הנשק והחמיר משמעותית בעונשיהם של מי שמבצעים אותן. כך למשל כתב השופט יוסף אלרון לפני שלוש שנים: "לעיתים מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירה מסוימת אינה מספקת, ועל בית המשפט להורות על החמרה בענישה על-מנת לקדם ולהגן על הערכים אשר ביסודה, ובכך לבלום את נפיצותן של עבירות מסוימות ההופכות ל'מכת מדינה', ולתת ביטוי לחומרה שיש לייחס להן". עוד חוזר שטיין על דבריו-שלו בפסק דין מאפריל 2021: העונשים החמורים "אשר מוטלים על עברייני נשק, מהווים חלק ממלחמתה הבלתי מתפשרת של החברה בנגע ששמו זילות חיי אדם והקלות הבלתי נסבלת של הלחיצה על ההדק... הטלת עונשים חמורים ומרתיעים על עברייני נשק היא עיקר תרומתם של בתי המשפט למיגור התופעה ולהרחקת העבריין עם האקדח משגרת חייהם של אזרחי מדינה שומרי חוק". לפני חודשיים כתב שטיין, כי הענישה המחמירה בעבירות נשק צריכה לחול על כל נאשם בגיר באשר הוא, "להרתעת היחיד והרבים ולהרחקת עברייני הנשק מהחברה על-ידי השמתם בין כותלי הכלא לתקופות ממושכות יש מעמד בכורה". יעדים עונשיים אלו מוחקים לחלוטין את בקשת העבריין לשיקום, גם אם הוא צעיר, בעל עבר נקי ובקשתו לשיקום זוכה לתמיכת שירות המבחן, שכן "בימים קשים אלה, השיקום שבראש מעייננו הוא שיקום המרחב הציבורי המדמם כתוצאה מעבירות נשק בלתי פוסקות והשימוש העברייני בנשק חם". בפסק דינו הנוכחי מוסיף שטיין את המובן מאליו, כלשונו: "בית משפט שמקל בעונשו של עבריין נשק מכביד על החברה שנאלצת להגן על עצמה - על כל בניה ובנותיה - מעברייני נשק. במילים פשוטות יותר, בהן השתמשתי בתוארי את מדיניות הענישה הראויה ביחס לעבירות מין, עסקינן במשחק סכום אפס: בית משפט שמרחם על העבריין, אינו מרחם על הקורבן הבא". שטיין קיבל את ערעורה של המדינה על קולת עונשו של תושב ג'נין שנכנס לאום-אל-פחם כאשר ברשותו אקדח וכדורים. בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט אמיר סלאמה) גזר עליו 18 חודשי מאסר, שטיין אומר שמן הראוי היה להכפיל את העונש, ורק משום שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין - הסתפק ב-28 חודשי מאסר. השופטים יוסף אלרון ורות רונן הסכימו עם שטיין. את המדינה ייצג עו"ד שאול כהן, ואת העבריין - עו"ד יוסף שלבי.