שר המשפטים לשעבר הפרופסור דניאל פרידמן אומר כי "גם ללא פסקת התגברות יכולה הכנסת להתגבר על הלכה לא רצויה של בית המשפט. לדוגמה, לקבוע דין מיוחד למסתננים. אין קושי לשנות את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כי ההוראה מסתמכת על גרסת ביהמ"ש העליון לפיה חוק זה הסמיך אותם לבטל פסיקה של הכנסת. אפשר לקבוע שהחוק לא יחול על מסתננים שנכנסו לארץ באופן בלתי חוקי". בראיון לרדיו קול חי (יום ג', 8.11.22), הביא פרידמן כדוגמה את פסיקת בית המשפט, בתקופת ראש הממשלה יצחק רבין, להתיר יבוא בשר לא כשר. "בית המשפט קבע שחוק יסוד חופש העיסוק מקנה זכות ליבואן לייבא בשר לא כשר. רבין, שהיה מעוניין ללכת לקראת שס, תיקן את החוק כך שהחקיקה בעניין איסור ייבוא בשר לא כשר תעמוד בתוקפה, ובזה נגמר העניין". פרידמן הצביע על החיסרון בפסקת ההתגברות: "במובן מסוים, פסקת התגברות כללית נותנת גושפנקה לכך שבית המשפט מבטל חוקים בהסתמך על חוקי היסוד. העניין הזה כידוע שנוי במחלוקת. במדינת ישראל, במשך קרוב ל-50 שנה - משנת 48' עד שנות ה-90' בית המשפט העליון לא הכיר באפשרות שיש לו סמכות לבטל חוקים של הכנסת. זה התחיל בסוף תקופתו של שמגר ותחילת כהונתו של אהרן ברק. "זאת הסיבה שהוא כל הזמן מבטל את החקיקה בנושא גיוס חרדים. אין שום מניעה לקבוע שחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לא יחול על ענייני צבא, וכך תיפתר בעיית פסילת חוקי הגיוס בבג"ץ". שר המשפטים לשעבר הסביר לקול חי כי "הויכוח הוא לא האם הכנסת יכולה להתגבר על בית המשפט, אלא באיזה רוב - וכרגע העמדה הייתה של 61. אני בזמנו הגשתי הצעת חוק ממשלתית לרוב של 61, אבל עם פער של חמישה לרעת המתנגדים. כלומר, זה לא היה עובר ברוב של 61:59, אבל היה עובר ברוב 61:55". "אני לא חושב שזה קץ הדמוקרטיה כשרבין תיקן את חוק יסוד חופש העיסוק", הדגיש פרידמן. "הדמוקרטיה כבר התקיימה די טוב גם בלי שבית המשפט ביטל חוקים במשך קרוב ל-50 שנה". עם זאת, הוסיף כי אינו רואה בשלילה אפשרות שבית המשפט יפקח על חוקים: "במקרים מסוימים יכולה להיות לזה הצדקה, אך לעמדתי הכוח הסופי צריך להיות בידי הכנסת". בהתייחסו ליו"ר שס, אמר: "אני לא רואה שום הצדקה להתערב משפטית בשאלה האם דרעי יכול לכהן כשר. זו שאלה פוליטית, למיטב הבנתי אין לכך מניעה חוקית".