פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת; איסור מוחלט על התערבות של בית המשפט העליון בחוקי יסוד; דרישה לרוב מיוחס של שופטים לביטול חוק; רוב לקואליציה ונציגיה בוועדה לבחירת שופטים. אלו הם עיקרי הצעות החוק שמפרסם (11.1.23) שר המשפטים,
יריב לוין.
לוין אומר שלהצעותיו יש שלוש מטרות: "האחת, לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים להרכב אשר ישקף באופן ייצוגי יותר את העמדות הרווחות בציבור, את הגיוון הערכי והחברתי בישראל ואת ציפיות הציבור ממערכת המשפט, וכן להבטיח שקיפות בהליך מינוי השופטים.
"המטרה השנייה היא להסדיר לראשונה בחוק יסוד ביקורת שיפוטית על חקיקה ראשית של הכנסת, להגדיר את גבולותיה, לקבוע פסקת התגברות מדורגת, ולהבטיח את ריבונות העם ואת כפיפות הרשות השופטת לשלטון החוק באמצעות הבהרת עליונות חוקי היסוד. המטרה השלישית היא לבטל את עילת חוסר הסבירות במשפט המינהלי הישראלי כפי שהתעצבה בעשורים האחרונים, ולהחזיר את הביקורת השיפוטית המינהלית לעילות המבוססות על אמות מידה ברורות ומוסכמות והמקובלות בעולם".
עיקרי ההצעות:
- הוועדה לבחירת שופטים תמנה 11 חברים (במקום תשעה כיום): שר המשפטים שיעמוד בראשה, שני שרים שתבחר הממשלה, יושבי ראש ועדות החוקה והכנסת [שהם תמיד נציגי הקואליציה], יו"ר הוועדה לביקורת המדינה [שהוא תמיד נציג האופוזיציה], נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי עליון נוספים, ושני נציגי ציבור שיבחר שר המשפטים שאחד מהם יהיה עורך דין (במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין). ביהמ"ש העליון לא יוכל להתערב בבחירת חברי הוועדה ובעבודתה.
- שופטי בית המשפט העליון ייבחרו ברוב רגיל בוועדה (שישה מתוך 11 חבריה, במקום שבעה מתוך תשעה כיום). מי שייבחר יעבור שימוע פומבי בוועדת החוקה ולאחר מכן יהיה על הוועדה לאשרר את בחירתו.
- נשיא בית המשפט העליון וסגנו יתמנו לשש שנים כמו יתר שופטי העליון. ניתן יהיה למנותם גם אם אינם שופטים בעליון. לא תהיה מגבלת גיל לכהונתם, ואם יסיימו אותה לפני גיל 70 - יכהנו כשופטים רגילים בעליון.
- בית המשפט העליון לא יהיה רשאי לדון בעתירות נגד חוקי יסוד, ואם ידון - לא יהיה תוקף לפסיקתו.
- בית המשפט העליון יוכל לבטל חוק רק בהרכב של כל חבריו וברוב של 12 מבין 15 השופטים. הוא יוכל לעשות זאת רק אם מצא ש"החוק סותר סתירה מהותית הוראה מפורשת בחוק יסוד". פסק הדין חייב להינתן בתוך 30 יום מהגשת העתירה.
- בית המשפט העליון יוכל להוציא צו ביניים המקפיא חוק, רק אם יש סיכוי של ממש שיימצא שיש לבטל אותו, רק אם בלא צו ביניים "תיגרם פגיעה חמורה ובלתי הפיכה לעיקרון המעוגן בחוק יסוד", רק ברוב של 12 שופטים ורק למשך חודש.
- ביטול חוק לא יהווה תקדים לפסקי דין עתידיים בנוגע לחוקים אחרים.
- בית המשפט לא יוכל להורות לכנסת לחוקק או לא לחוקק חוק כלשהו, לא יוכל להורות על עיכוב בהכנת חוק בידי הכנסת או הממשלה ולא יוכל למנוע את כניסתו לתוקף.
- הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שאותו ביטל בית המשפט העליון, ברוב של 61 מחבריה. רק ביטול של חוק פה אחד בידי כל 15 שופטי העליון יהיה חסין מביטול. החקיקה מחדש תהיה למשך ארבע שנים או שנה לאחר כינונה של כנסת חדשה, לפי המאוחר. אם הכנסת הבאה תשוב ותחוקק את אותו חוק, לא יוכל בית המשפט לבטלו אי-פעם.
- שום בית משפט לא יוכל לפסול בצורה כלשהי החלטתה של הממשלה, שר, רשות ממשלתית או מי שפועל מטעמם על בסיס עילה של סבירות. מדובר גם על החלטות העוסקות במינויו של אדם.
