ועדת הכנסת לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל קיימה (יום ג', 24.1.23) דיון בהשתתפות החשב הכללי במשרד האוצר וחבר מועצת הקרן, יהלי רוטנברג, במהלכו שמעה סקירה מפי חברי מועצת הקרן לאזרחי ישראל וועדת ההשקעות. יו"ר ועדת ההשקעות וחבר המועצה, ירום אריאב, הסביר בראשית הדיון על הרקע להקמת הקרן לאזרחי ישראל, מוסדות הקרן ומטרותיה. "הקרן נוסדה על-מנת לנהל את הכנסות המדינה מהיטלים על רווחי גז טבעי, נפט ומשאבי טבע אחרים, בראייה כלכלית ארוכת טווח, לשם השאתם ובמטרה לאפשר את המשך קיומה לדורות רבים", אמר. בתוך כך, מנה את מטרות הקרן, וביניהן: מניעת מצב של אובדן תחרותיות של המגזר היצרני כתוצאה מייסוף המטבע עקב גילוי מחצבי טבע (דבר הפוגע בענפים אחרים במשק), ניהול הכנסות הקרן בראייה בין-דורית והשקעה מקצועית ומיטבית של כספי ציבור. בנוסף, פירט על עקרונות ההשקעה של הקרן: אופק ההשקעה הוא לטווח ארוך של 50-40 שנים, פיזור נכסים על-מנת להקטין את החשיפה לסיכון של הקרן; ההשקעות תהיינה אך ורק מחוץ לישראל, במדינות מפותחות, במטבע חוץ בלבד. כל אלו תוך לימוד מניסיון שצברו קרנות עושר שונות בעולם. מלבד זאת, פירט על מדיניות ההשקעה לטווח קצר, והעיר כי ההשקעה היא באמצעות קניית תעודות סל, במדד מניות של המדינות המפותחות בלבד. מטבע המדידה והדיווח הינו דולרי. לבסוף, ציין כי שווי נכסיה של הקרן, נכון ליום 28.12.22, עומד על 612 מיליון דולר. ח"כ אביגדור ליברמן: "נכון לסוף שנת 2022 הבורסות הכי גדולות בארה"ב הפסידו, כולל חברות ענק כמו גוגל ופייסבוק. אם פה יש תשואה חיובית זה אומר שנעשית עבודה טובה ופעילות הקרן יעילה. מבחינת השימוש בכספי התשואה - החוק עדיין מעורפל אך בהחלט יש אוזן קשבת להמלצות הוועדה הזו. כל שינוי או פגיעה בקרן - על-פי סעיף קואליציוני כזה או אחר - יפגע בדירוג האשראי של ישראל". החשב הכללי במשרד האוצר וחבר מועצת הקרן, יהלי רוטנברג: "ברובד הממשל התאגידי של הקרן - יש אנשים מקצועיים שעובדים. ייקח זמן עד שנראה את התשואה. מבחינת הדיווח העתי על התשואות - צריך לראות גם מה קורה בשווקים. לגבי נושא התקציב, התשואה שהקרן מוציאה לתוך תקציב המדינה עוברת דרככם, אתם בוועדה צריכים לדון בפירוט ההקצאה ובשאלה לאן הכסף הולך. הוועדה מתפקדת כמעין 'ועדת כספים' לנושא זה, והשאיפה היא כמובן שהסכום ילך ויגדל במהלך השנים". בארי טאף, חבר מועצת הקרן ויו"ר ועדת הביקורת: "הקמנו את כל המערכות והממשל התאגידי של הקרן לרבות מוסדות הביקורת. אנו נפעל בשקיפות. הקרן הוקמה לטווח ארוך, זו דוגמה ומופת לתכנון לטווח ארוך במדינה, דבר שלא תמיד קיים בכל התחומים. כל סימן שאלה או היעדר יציבות ביחס לקרן פוגעים בתהליך הזה, שהחל לפני כ-10 שנים. מדינת ישראל צריכה להיות גאה בהקמת הקרן הזו, אנו דואגים לשוויונות ולרווחת הדורות הבאים וצריך לשמור על כך". מנהלת אגף פיננסים בחטיבת השווקים בבנק ישראל וחברת ועדת ההשקעות, פרנסואז בן צור: "נערכנו לקראת התזרים הראשון של הכספים. אם אני מדברת בכובע של הזרוע התפעולית של הקרן - בנק ישראל מקיים את הוראות הוועדה והמועצה. יש לנו את כל התשתיות להשקעה בחו"ל, בהן אנו משתמשים לטובת ההשקעות בקרן. הנושא של חוסר ודאות ביחס לנכסי הקרן מפריע גם בגיבוש מדיניות ההשקעה. ברגע שיש חוסר ודאות מאוד קשה לנהל את ההשקעה". הד"ר רוני הלמן, חבר מועצת הקרן וחבר ועדת הביקורת: "הפוטנציאל שדווח עליו עד עכשיו מצד החזאים השונים מבחינת גודל הקרן היה מעל 200 מיליארד שקל. אני רוצה להזכיר שהפוטנציאל המתמטי ההסתברותי הוא הגעה לטריליון שקל, וזה תלוי בהחלטת מדינה מה עושים הלאה. אפשר להגיע לטריליון שקל, זה בסמכות הממשלה, והפוטנציאל הוא הרבה יותר גדול מבחינת היכולת למנף משאבי טבע לשנים הבאות". מירי סביון, המשנה למנהל רשות המיסים: "נכון לסוף שנת 2022 סך כל ההיטלים שנגבו הינם כ-4.5 מיליארד שקלים מתוכם 2 מיליארד שקלים חלוטים. אנו מפרסמים את התחזיות אחת לשנה, והתחזית האחרונה שפרסמנו צופה שבעשור הקרוב נגבה עוד בין 10-12 מיליארד דולר מרווחי גז ונפט, לא כולל משאבי טבע אחרים ששם יותר קשה לערוך תחזיות". היועץ המשפטי לקרן, עו"ד רוני מר: "לעניין הקצאת הכספים - החוק קובע שלוש מדרגות לקביעת סכום ההקצאה השנתי. לגבי התהליך, ההקצאה הכספית תונח על שולחן הוועדה הזו במסגרת חוק התקציב השנתי. הממשלה קובעת את סדרי העדיפות שלה והדבר יבוא לידי ביטוי בתקציב המדינה. הדבר יונח על שולחן הוועדה, ובסמכותה לדון בסעיפי התקציב שהמקור שלהם הוא כספי הקרן. זה יהיה תפקיד הוועדה לדון ולאשר את הצעת הממשלה". יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר-מלך, סיכמה את הדיון: "קיבלנו מעמד של ועדה קבועה וסמכויות חקיקה, מה שמסמן כיוון אופטימי וחיובי ואני מקווה שלא נתבדה. תפקידה הוועדה בעיניי הוא בעיקר פיקוח, לראות שהדברים קורים נכון, שהכסף מושקע בצורה נכונה והרווחים עוברים בצורה נכונה. ועדת האיתור עשתה עבודה טובה ובחרה אנשי מקצוע נפלאים. ביחס לפירות הקרן, צריך לחשוב איך אנו משתמשים בהם לטובת עתיד ילדינו, שמתחיל בחינוך. זה יהיה המוקד בוועדה ונרצה מאוד לקדם דברים שקשורים בחינוך. יש הרבה אתגרים בדור הזה, ועוד נעסוק בכך בהמשך במסגרת ישיבותיה של הוועדה".