נוסחת הפשרה שנשיא המדינה, יצחק הרצוג, מעוניין לקדם כוללת קביעה שבית המשפט העליון לא יוכל לבטל חוקי יסוד אלא רק חוקים רגילים - ברוב של שני שלישים כשהוא בהרכב מלא. מנגד, היא מבקשת לקבוע שהכנסת לא תוכל לחוקק פסקת התגברות על פסיקה שכזו של בית המשפט העליון. העיתונאי בן דרור ימיני פרסם (יום ג', 7.3.23) בידיעות אחרונות את טיוטת הפשרה של הנשיא. על-פי ההצעה, בניגוד לרצונה של הקואליציה - לא צפוי להיות לה רוב אוטומטי בוועדה לבחירת שופטים. זאת, משום שההצעה כוללת את ההרכב הבא של הוועדה לבחירת שופטים: 3 שופטים מבית המשפט העליון (בהצעת לוין מדובר בנשיאת העליון ושני נשיאי בתי משפט מחוזי בדימוס שייבחרו בתיאום עם שר המשפטים), 3 שרים, 3 חברי כנסת - אחד מהקואליציה ושניים מהאופוזיציה (בהצעת לוין - יש שניים מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה), ו-2 נציגי ציבור שיתמנו בהסכמה בין נשיאת העליון לשר המשפטים. ביחס לשאלת הרוב הנדרש לאישור מינויים של שופטים קיימת בשלב זה מחלוקת - האם יהיה זה רוב רגיל או רוב של 8 חברי ועדה מתוך 11. הצעת הרצוג כוללת גם צמצום של יכולת בית המשפט להשתמש בעילת הסבירות באופן שלפיו לא ניתן יהיה לפסול מינויים פוליטיים כמו של ח"כ אריה דרעי. "בית המשפט לא יבחן את שיקול הדעת של הממשלה, במליאתה, על בסיס עילת הסבירות, בהחלטות של מדיניות או מינויים פוליטיים". הטיוטה קובעת שניתן יהיה להתערב על בסיס עילת הסבירות "אם ההחלטה מופרכת בעליל או חורגת באופן קיצוני ממתחם שיקול הדעת שכל שר או פקיד סביר היה שוקל". אך נדמה שגם קביעה שכזו עלולה להביא למחלוקות ולטענות בדבר פסיקה פוליטית - משום שבסופו של דבר יידרשו השופטים לקבוע את מידת הסבירות של שיקול הדעת של השרים או הפקידים. ביחס לייעוץ המשפטי קובעת טיוטת הרצוג כי ככלל חוות דעתם מחייבת, אך במקרים חריגים תוכל הממשלה לאמץ עמדה סותרת, כחלק מאחריותה כלפי הכנסת והציבור. לשם כך - תוכל לקבל ייעוץ משפטי חיצוני. גם כאן - מדובר בהקפאת מצב בלבד, משום שהקביעה מהו מקרה חריג המאפשר שימוש בייעוץ משפטי חיצוני היא שאלה פוליטית שתיוותר בידיהם של חברי הממשלה. על-פי הדיווח, טיוטת הרצוג כוללת גם עיגון של עיקרון השוויון ושל חירויות כחופש הביטוי, חופש הדת וחופש מדת.