הימנעות מניהול משפטו החוזר של רומן זדורוב הייתה בבחינת חטא לתפקידה של הפרקליטות. כך אומר (30.3.23) פרקליט המדינה, עמית איסמן, אשר החליט לנהל את המשפט החוזר שהסתיים בזיכויו של זדורוב בבית המשפט המחוזי בנצרת. לדברי איסמן, המשטרה חקרה בצורה מעמיקה את רצח תאיר ראדה ובחנה מספר רב של כיווני חקירה, ובסיום החקירה הייתה תשתית ראייתית רחבה שהצביע על זדורוב כרוצח. הוא מציין את הודאותיו של זדורוב בפני המדובב והחוקרים, את השחזור ואת הפרטים המוכמנים שמסר. "זה היה הבסיס הראייתי העיקרי להרשעתו, אליו הצטרפו ראיות מחזקות נוספות ושקרים בהם הסתבך. שישה מתוך שבעה שופטים במחוזי ובעליון בחנו את הראיות ביסודיות רבה ובסופו של יום הרשיעו את זדורוב ברצח. גם השופט יורם דנציגר, שזיכה מחמת הספק את זדורוב בערעור בביהמ"ש העליון, קבע, כי: 'ההודאות נמסרו מרצונו החופשי ומבלי שהופעל עליו לחץ חיצוני פסול'". איסמן מזכיר, כי לאחר שהורה השופט חנן מלצר על משפט חוזר, נבחנו מחדש הראיות בידי צוות של פרקליטים ממחוזות שונים שלא היו מעורבים עד אז בתיק. על פי המלצתם, החליט איסמן לנהל את המשפט החוזר. "ככל שלא היינו עושים כן, היינו חוטאים לתפקידנו", הוא אומר. עוד מציין איסמן, כי שלושת חברי ההרכב הציגו "קביעות הפוכות לחלוטין". בדומה להודעת הפרקליטות מיד לאחר מתן פסק הדין, גם איסמן מצטט רק מפסק דינה המרשיע של השופטת תמר נסים-שי ולא מדבריהם המזכים של אשר קולה ודני צרפתי; הוא גם מתעלם מן הביקורת שמתחו השניים על אופן ניהול החקירה ועל הדרך שהובילה לדבריהם להודאת השווא של זדורוב. "כתמיד, אנו מכבדים את בית המשפט ואת החלטותיו. תפקיד הפרקליטות הוא להעריך את הראיות ולהביאן בפני בית המשפט, ולא להכריע בשאלת אשמתו של אדם. זהו תפקידו של בית המשפט. הרשעה אינה ניצחון וזיכוי אינו הפסד - חקר האמת הוא העיקרון היחידי שהנחה ומנחה אותנו. כך היה וכך יהיה. בכוונתנו ללמוד את הכרעת הדין לעומקה, לרבות את החלקים הנוגעים למערכת אכיפת החוק, ובשים לב לפערים הקיצוניים שבין עמדות השופטים נגבש את עמדתנו ביחס לשאלת הערעור בהתאם לכללים הנהוגים בכל תיק".