|
המשטרה מונעת הכשרות מחוקרי מח"ש
|
|
|
|
|
|
המשטרה לא ערוכה לבחינת התיקים הנסגרים במח"ש
|
|
|
בעיות דומות קיימות במשטרה, שם כפופה מחלקת משמעת לאגף משאבי אנוש. כפיפות זו "עלולה לגלם מורכבות ולהשפיע, בנסיבות שונות, על מידת העצמאות של מחלקת משמעת, בבואה להחליט על העמדה לדין של שוטרים שהתנהגותם פסולה. מדינות בעולם מקיימות מערכים תפקודיים שונים לטיפול בתלונות נגד שוטרים, וככלל ניתן להצביע על מגמה שהולכת ומתעצמת בעולם בעשורים האחרונים, של מעבר למערכים עצמאיים, הנפרדים מהמשטרה וחיצוניים לה".
המשטרה אינה ערוכה - לא בהיבט הארגוני ולא בהיבט התפקודי - לבחינה מערכתית וארגונית של מאות תיקי מח"ש הנסגרים מדי שנה, ממשיך אנגלמן. בחינה כזו אמורה לנתח את התלונות והתיקים, להסיק מהם על בעיות שורש ארגוניות ומערכתיות ולהמליץ על פעולות מתאימות שיסייעו במניעת ביצוע עבירות בידי שוטרים.
בספטמבר 2021 הקימה המשטרה את "חוליית צעדים פיקודיים". ברבעון האחרון של 2021 טיפלה החוליה ב-167 תלונות, ו-55% מהן נסגרו ללא טיפול כלל. בחינת היקף הפעילות של החוליה מעלה תמונה מדאיגה באשר ליכולתה ליתן מענה אמיתי למאות התיקים שנסגרים ללא טיפול, במיוחד לנוכח העובדה שהיא מונה 2.5 משרות בלבד. חמור מזאת: על החוליה מוטלות משימות נוספות, כגון הטיפול בנפגעי עבירה ותיעדוף תיקי מח"ש.
תהליך האזרוח של חוקרי מח"ש, במסגרתו אוישו תקני אגף החקירות בעובדי מדינה במקום שוטרים מושאלים, לא כלל הסדרה והתאמה של הסמכויות הנחוצות להם. לחוקרי מח"ש אין סמכות להורות על סגירת תיקים ללא חקירה, כפי שיש לחוקרי המשטרה; לחוקרים אין סמכות לחתום על בקשות שונות המחייבות חתימה של שוטר בדרגת סגן ניצב ומעלה והם נאלצים להיעזר בשוטרים ממפלג המודיעין במחלקה.
לאגף החקירות והמודיעין במח"ש אין מערך סדור ושוטף של הכשרה וחניכה. רובה של הכשרת החוקרים תלויה בהסכמתה של המשטרה להקצות למח"ש מקומות בקורסי הכשרה מטעמה. כך לדוגמה, נמנעה מחוקרי מח"ש האפשרות להשתתף בקורס תשאול, המהווה נדבך חשוב בסל הכלים המקצועיים הדרושים לחוקר מיומן, עקב סירובה של המשטרה להקצות להם מקומות בקורס.
לחוקרי מח"ש אין גישה ישירה ומלאה למערכות מידע משטרתיות המכילות חומרי חקירה רלוונטיים. יש להם גישה חלקית ומוגבלת לסרטונים ממצלמות גוף של השוטרים, ובשש מתוך שמונה שלוחות החקירות של מח"ש לא קיימות עמדות להורדה ולצריבה של סרטונים אלו. לחוקרים אין גישה ישירה למערכת הקלטות מוקד 100. אנגלמן קובע: "כל עוד אין לחוקרי מח"ש הרשאות לגישה לכלל המערכות המשטרתיות הדרושות להם ולצפייה בהן, תהליך העבודה של חוקרי מח"ש עלול להיפגע באופן מהותי. קבלת חומרי החקירה עבור חקירות מח"ש מותנית הלכה למעשה בשיתוף פעולה מצד המשטרה, ולעיתים אף נשענת על פנייה אישית לבעלי תפקידים במשטרה".
|
|
אנשי המודיעין במח"ש הם שוטרים
|
|
|
|
|
|
מיליונים למושעים [אילוסטרציה: דוברות המשטרה]
|
|
|
חוקרי מח"ש אינם מצוידים במלוא הציוד הדרוש, כגון אמצעים לתיעוד חקירות במתקני מח"ש ומחוץ להם. הציוד הטכנולוגי באגף דל, מיושן בחלקו ואינו מדביק את קצב ההתחדשות של האמצעים הקיימים במשטרה. הדבר גורר תקלות חוזרות ונשנות וסרבול ובזבוז זמן בעבודה, הנעשית בסביבה שאינה דיגיטלית ואינה מתקדמת. בהעדר יחידת זיהוי פלילי ובלא מעבדות בליסטיות וציוד פורנזי מתקדם, נאלצת מח"ש לקבל את השירותים האלו מהמשטרה. קבלת שירות מהמשטרה וכן משוטרים וממפקדים בה לצורך חקירת שוטרים ומפקדים במשטרה עלולה לפגוע בעצמאות מח"ש.
בשנתיים האחרונות קיימת חולשה תפקודית של צוות חשיפה, אשר אמור להיות חוד החנית של המחלקה. בשנת 2021 ירד ב-12% מספר הידיעות המודיעיניות שהתקבלו במפלג; מספר הפגישות עם מקורות מודיעיניים ירד ב-18%; ומספר תיקי המודיעין ירד ב-8%.
הליך האזרוח לא הוחל על מפלג המודיעין במח"ש, ונכון לפברואר 2022 עובדים בו 14 שוטרים מושאלים ובראשם קצין דרגת סגן ניצב. בתום תקופת ההשאלה למח"ש יחזרו אנשי המודיעין לשרת במשטרה בתפקידים אחרים. קיומה של תלות בין מפלג המודיעין במח"ש לבין המשטרה, יש בה משום פגיעה מובנית ביכולתם של אנשי המודיעין לפעול באופן עצמאי ולממש את אחריותם, קובע אנגלמן.
מחלקת משמעת במשטרה מנתבת מדי שנה 200 תיקים שהועברו אליה ממח"ש למסלולי טיפול שונים (כתב אישום לבית הדין למשמעת; דן יחיד ביחידה; הערת מפקד; הדרכה; צעדים פיקודיים או סגירת תיק), וזאת בלא שנקבעו הנחיות או קווים מנחים לקבלת ההחלטה על הניתוב למסלולים השונים. בשנים 2019-2018 הושעו שוטרים בממוצע לשנה וחצי בעת הליכים אלו, המשטרה שילמה להם משכורות ב-9.7 מיליון שקל - מתוכם 2.25 מיליון שקל לכאלו שבתום ההשעיה שוחררו משורותיה.
המרשם המשמעתי של שוטרים מנוהל במשטרה ללא פקודה או נוהל הקובעים הוראות לניהולו. בשונה מהמרשם הפלילי, שבמסגרתו תיקים פליליים מסוימים מתיישנים ואינם מופיעים במרשם בחלוף תקופות מוגדרות בחוק, רישומים משמעתיים אינם מתיישנים בחלוף הזמן. כתוצאה מכך, רמ"ח משמעת עוסקת בשגרה בבקשות לתיקון הרישום המשמעתי או למחיקתו, ומקבלת החלטות בתחום רגיש זה מבלי שהוגדרו הקריטריונים לכך.
|
|
ההמלצה: מיארה תוביל עבודת מטה
|
|
|
|
|
|
אנגלמן. להבטיח עצמאות מלאה
|
|
|
הוועדה לסיוע משפטי במשטרה מאשרת כל בקשה של שוטר למימון היוועצות בשל חקירה ראשונית שאליה זומן במח"ש, מבלי לבצע בסיום ההליך בחינה מחודשת בזכאות השוטר לסיוע מסוג זה. בשנת 2021 אישרה הוועדה בקשות בעלות כוללת של 3.4 מיליון שקל, ובהן 27 בקשות להיוועצות ראשונית, שלאחר החקירה התברר, כי הן אינן בגין מעשה שנעשה במסגרת מילוי תפקידו של השוטר, ולפיכך אינן עומדות בתנאי הזכאות. למרות זאת, אותם שוטרים לא נדרשו להחזיר את הכסף שקיבלו.
בשנים 2022-2017 הגישה המשטרה 50,584 כתבי אישום והגיעה להסדרים מותנים ב-3,464 תיקים נגד נאשמים וחשודים בעבירות שעונשן עד שנת מאסר. המשטרה לא הגישה כתבי אישום בעבירות דומות נגד שוטרים, ולא נמצאו כל נתונים לגבי חקירות שבוצעו בנוגע לעבירות אלו. מצב זה, בו מח"ש אינה מוסמכת לטפל בתיקים אלו והמשטרה אינה עושה דבר בעניינם, מלמד על חולשה ניכרת של מערך הטיפול בעבירות שוטרים כאלה.
אנגלמן מסכם: "על-רקע בעיות היסוד ששבות ועולות וכן על-רקע שיתוף הפעולה ההדוק בין הפרקליטות והמשטרה, ובהינתן כפיפותה של מח"ש לפרקליטות, עולה הצורך בבחינה של היבטים ארגוניים ותפקודיים שיבטיחו עצמאות מלאה של כלל הגורמים האמונים על מערך הטיפול בתלונות כלפי שוטרים".
אנגלמן ממליץ ליועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, להוביל עבודת מטה לבחינת שיוכם המוסדי והכפיפות הארגונית של הגופים המטפלים בתלונות ושל העומדים בראשם. הוא ממליץ לבחון את הנעשה בעולם בתחום זה, "בדגש על הצורך בהבטחת טיפול כולל ומערכתי, יעיל ועצמאי שיבטיח טיפול אפקטיבי במערך חקירות השוטרים והטיפול בתלונות נגד שוטרים".
|
|
