המשרד להגנת הסביבה לא נקט אמצעי אכיפה כלשהם ב-60% מבין 3,700 המפגעים הסביבתיים המהותיים בשנים 2022-2018. אם היה טיפול כלשהו, הוא נעשה באמצעות הסדרה בלתי מוגדרת ובלתי אחידה. כך מוסר (2.5.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. המצב חמור במיוחד לנוכח העובדה, כי בשנת 2019 הצביע המבקר דאז, יוסף שפירא, על כך שאין אכיפה ב-49% מהמפגעים המהותיים - כך שלמרות הביקורת, המצב החמיר עוד יותר. 70% מכלל המפגעים אינם עוברים אכיפה - שוב עלייה של 11 נקודות לעומת הדוח הקודם. בדוח הקודם עלה, כי צו סגירה מינהלי הוא אמצעי האכיפה המחמיר ביותר שבסמכות המחוזות, אך הללו נמנעים כמעט לחלוטין מהפעלתו: באותה עת שיעור השימוש בו עמד על 3.2% מכלל המפגעים המהותיים. כעת השיעור הוא 4.2% בלבד, בעיקר כלפי מפגעים ניכרים לעין בהם קל יותר לטפל. אכיפה פלילית הופעלה רק ב-0.4% מהמפגעים המהותיים; מספר החקירות הפליליות בשנת 2021 צנח ב-43% לעומת 2019. באותה שנה פתחה המשטרה הירוקה 39 תיקים בלבד - צניחה של 56% לעומת 2020 והמספר הנמוך ביותר מזה עשור. האכיפה הפלילית של המשרד להגנת הסביבה נעשית כולה בידי תובעים חיצוניים. מספר התיקים המשפטיים שבטיפול המשרד ותובעים אלו בשנת 2022 היה נמוך ב-30% מאשר בשנת 2011 וב-36% מאשר בשנת 2020, אך מספר התיקים הפליליים הממתינים לסיום הטיפול גדל משמעותית. בשנת 2011 נוהל הליך פלילי מלא ב-14% מהתיקים; בשנת 2022 השיעור היה פחות מ-9%. משנת 2018 יש ירידה כללית ומתמדת במספר הביקורים של המשרד במפעלים ובשנת 2022 הוא היה נמוך ב-44% מאשר ארבע שנים לפני כן. אנגלמן מדגיש, כי הירידה החדה ביותר הייתה ב-2019, עוד לפני הקורונה, והיא רק נמשכה בשנות המגיפה. עוד נמצא, כי המשרד פועל ללא תורת אכיפה סדורה ושלמה - למרות ששפירא כבר הצביע על בעיה זו לפני חמש שנים וחלפו ארבע שנים מאז מינויו של צוות להכנתה. הכנתה של תורה כזו חיונית במיוחד כעת, כאשר תחום הגנת הסביבה עומד בפתחה של רפורמה רגולטורית (רפורמת הרישוי המשולב) שצפויה לשנות את תהליכי מתן ההיתרים והרישיונות הן במהות והן בתדירות, כך שחלק מהם יינתנו אחת לעשור. לוח הזמנים שבנוהל האכיפה, הקובע את לוחות הזמנים של כל שלבי פעולת האכיפה לגבי מפגעים קלים ורגילים, הוא בפועל בגדר המלצה בלבד - כמו בדוח הקודם. נכון ליוני 2022, מתוך 790 מפגעים שהיו פתוחים במערכת, הטיפול ב-61% חרג מלוח הזמנים. חמור מזאת: תוכניות העבודה של אשכול אכיפה במשרד, המשטרה הירוקה ומחוזות המשרד אינן מבוססות על מדרג סיכונים סביבתיים. תחומי האכיפה שבאחריות המשטרה הירוקה התרחבו מאוד עם חקיקתם של חוקים סביבתיים חשובים בעשור האחרון והאתגרים הסביבתיים גברו, מציין אנגלמן. למרות זאת, קיים פער משמעותי בין צרכיו של גוף זה לבין האמצעים העומדים לרשותו. בשנים 2022-2015 היא סבלה מאיוש-חסר בשיעור של עד 20%, ומספר תקני המפקחים שלה אף ירד מ-53 ל-52; משרה זו אינה דורשת השכלה אקדמית רלוונטית, וכך המשטרה הירוקה מתרכזת בעבירות ניכרות לעין ולא באלו המצריכות הבנה מדעית.