יש פוטנציאל להפחתת מחיר החלב הגולמי - קובע (2.5.23) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח המתפרסם למחרת זינוק המחיר בכ-10%. הוא מצביע על ליקויים בסקר שעל בסיסו נקבע מחיר המטרה ליצרנים, ממנו נגזר המחיר לצרכן. מחיר החלב הגולמי בישראל גבוה ב-24% מאשר באיחוד האירופי, אם כי בעשור האחרון הצטמצם הפער. חלק מהמחיר הגבוה בישראל אפשר לייחס לעלויות המזון (גבוהות בשליש מאשר באיחוד האירופי), לעלויות הנובעות מתנאי מזג האוויר ולכך שהמחיר בחלק מהמדינות נמוך יותר בשל תמיכות ישירות שמקבלים הרפתנים. עם זאת, תנובת החלב הגבוהה בישראל (41% יותר ממדינות האיחוד האירופי), יתרונות הגודל של הרפת הישראלית, פערים קטנים במחיר המזון בישראל לעומת מדינות שבהן מחיר החלב נמוך יותר, וכן התבססות מחיר המטרה על סקר החלב הכולל רפתות מפסידות לצד רווחיות, מלמדים על הפוטנציאל הקיים להפחתת מחיר החלב הגולמי. המחיר לחלב גולמי שהיצרן מקבל מחושב על-פי עלות הייצור לליטר חלב בהתאם לסקר דו-שנתי שעורכת ועדת היגוי. הסקר נערך מזה 12 שנים בידי אותו גורם, כולל שלוש הארכות ללא מכרז. ועדת ההיגוי אינה מקיימת הליך בקרה על עבודת הסקר, אשר תוצאותיו משפיעות במישרין באופן ניכר על קביעת מחיר המטרה בכל רבעון. בקרה כזו חסרה הן בנוגע למתודולוגיות איסוף הנתונים מהרפתות, הן בנוגע לנכונות הנתונים ודיוקם והן בנוגע לחישובים והניתוחים שעושה הספק. עלות העסקת הרפתנים משפיעה ישירות על מחיר המטרה. הרפתנים מועסקים ברפתות שהן חלק מענף החקלאות, ואילו חישוב שכרם לצורכי הסקר נעשה על-פי השכר הממוצע הכללי במשק, אשר ביוני אשתקד היה גבוה ב-48% מן השכר שבענף החקלאות. עוד מציין אנגלמן, כי למשרד החקלאות אין נתונים על תוספת העלות לציבור עקב העדר ההבחנה בין מחיר המוצרים שבכשרות מהודרת למחיר מוצרים שבכשרות רגילה, אף שהדבר משפיע גם על מחיר המטרה.